(נכתב בשנת ת“ר”ז ונדפס בכ"י מחברת עשירית צד 83)¹

נֹעַר חֶלְדִי חָלַף הָלַךְ. אֶמְצָאֵהוּ רַק בְּמַשְׂכִּיתִי,

חֶזְיוֹן לַיִל רַק יַרְאֵנִי. שְׁנוֹת תּוּשִׁיָה אֲשֶׁר קִוִּיתִי,

עֵינִי נִגְּרָה עַל קְשֵׁה יוֹמִי. אֵיפֹה תִדְמֶה? שָׁם בַּחֲלוֹמִי.

שְׂרִיגֵי חַיָּי עֵת הֵנֵצוּ. כָּל מְגָדֵי נֹעַם אָרִיתִי,

שָׁלַח יָדוֹ בָּם הֶעָמָל. וִהִנֵּה לַעֲנָה רַק מָצִיתִי.

חִלְּלוּ בְּרִיתָם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמִי. נֹחַם אַיֵה? שָׁם בַּחֲלוֹמִי.

שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן בְּרִית כָּרָתוּ. כֻּלָּם יַחַד בִּי חָבָרוּ,

אִוּוּ אָרְבוּ לְזֹאת אָהַבְתִּי. לְבָבַת עֵינַי פֶּה פָּעָרוּ,

נַפְשִׁי! נַפְשִׁי! הֲכִי תִקְסוֹמִי? בַּעֲלַת אוֹבֵךְ, שָׁם בַּחֲלוֹמִי.

שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אָן תִּשְׁכּוֹנִי? אָנָּה אֲבַקֵּשׁ עֲקֵב פְּעָמַיִךְ?

רִגְבֵי עָפָר יְצוּעֵי כְבוֹדֵךְ. הֲעוֹד לֹא אֶרְאֶה הוֹד פָּנַיִךְ?

דּוֹמִי נַפְשִׁי אַל תֵּהוֹמִי! הִיא תְשִׂיחֵנִי – שָׁם בַּחֲלוֹמִי.

מָדוֹן וְרִיב בָּעִיר כִּי אֶרְאֶה. יַחַד נַפְשִׁי בִּי תִּשְׁתַּפֵּךְ,

מִרְמָה וְכָזָב שָׁם יַאֲרוֹבוּ. גַּם שׁוֹט לָשׁוֹן בָּהּ יִתְהַפֵּךְ,

שַׁלְוָה אַיֵּה, אָנָּה שְׁלוֹמִי? אֶמְצָאֵהוּ – שָׁם בַּחֲלוֹמִי.

עֻפְּלָה נַפְשִׁי מֵעֲמַל יוֹמָם. כִּי כַּצִּפּוֹר צוֹד צָדוּנִי,

יָקֵל עָצְבִי רַק מִשְׁכָּבִי. יְצוּעֵי עַרְשִׂי הֵם יְנַחֲמוּנִי;

מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי? דּוֹמִי! חַיֵּי רוּחֵךְ – שָׁם בַּחֲלוֹמִי.

גּוֹאֵל חַיָּי בַּל אֶלּוֹנָה. כִּי כָתַבְתָּ עָלַי מְרוֹרוֹת,

פִגְעֵי הָאָסוֹן יִרְדְפוּנִי. יִכְרוּ סָבִיב לִי מַהֲמוֹרוֹת,

אִם יָעִיקוּ הַוּוֹת יוֹמִי. אָז אַבְלִיגָה – שָׁם בַּחֲלוֹמִי. –

וְאָז גַּם אָז בְּיוֹם בּוֹא חֲלִיפָתִי. גּוֹאֵל חַיָּי אַל תַּעַזְבֵנִי,

אָסוֹן וְשָׂשׂוֹן יִשְׁאֲלוּ חֶלְקָם. יֶחֱצוּ גַּם הַמֵּת – הִנֵּנִי,

גֵּוִי יָשׁוּב אֶל מְקוֹמִי – וְנַפְשִׁי תִחְיֶה – שָׁם בַּחֲלוֹמִי. –