¹

מִנִדְבַת אִישׁ מַשְׂכִּיל, בִּדְרָכָיו צָנוּעַ,

שִׁבְעִים כֶּסֶף נָתַתִּי לִשְׂכַר הַבַּנָּאִים,

לְהָסִיר וָיו, עֶשְׂרִים שָׁנָה עַל הַקְִיר קָבוּעַ,

מוּל אֲרוֹן בֵּית הַכְּנֶסֶת, לְמִכְשׁוֹל לֵב הַפְּתָאִים:

“מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבֹאוֹ שֵׁם ד' מְהֻלָּל,”

וּבְהֵיכַל עֵדָה נֶאֱמָנָה, לְעֵין הַכֹּל, מְהוֹלָל."

אוּלָם כַּפַּי אֶסְפּוֹק, שָׁוְא עֲמָלִי שִׁחַתִּי,

שָׁוְא כַסְפֵּי הָעֵדּה, לְבַנָּאִים נָתַתִּי;

שַׁבֶּשְׁתָּא עָל עָל, וְאִם גַּם נִמְחַק מִקִּיר,

וָיו זָה כַּמַּסְמֵר יָרַד אֶל לֵב הָאֲנָשִׁים,

מִשָׁם לֹא יְסִירוּהוּ אוּמְנֵי הַחָרָשִׁים,

לוּ גַּם אֶתֵּן לִשְׂכָרָם, כָּל זְהַב אֶרֶץ אוֹפִיר.

מְהוֹלָל שֵׁם אֱלֹהִים, מֵרַב וּמִצָּעִיר,

מְהוֹלָל מִפְּשָׁעֵינוּ, בְּכָל בָתֵּי עִיר וָעִיר,

עֹשֶׂק יְהוֹלֵל חֲכָמִים, שְׂחוֹק יְהוֹלֵל פְּתָאִים.

הוֹלֵלוּת בְּלֵב כֻּלָּם, יִתְהוֹלְלוּ כִּמְשֻׁגָּעִים

דַּבְּרוּ נָא הַמּוֹרִים! הַלֹא אַתֶּם הַבַּנָּאִים,

עוֹרְרוּ תָּמִיד הָאֲנָשִׁים, לְהָסִיר וָ’יו מִקִּיר,

עִקְרוּ תַּאֲוָה וְגַאֲוָה מִלֵּב הָאָדָם וּמְלֹאוֹ,

“וְשֵׁם ד' מְהֻלָּל מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מִבֹאוֹ.”