אשר חברתי לנחמת נפשי לאומרה קודם למוד המשנה בימי אבלי על מות אבי היקר המנוח כהר“ר יוסף יצחק ז”ל אשר הלך לעולמו בעיר ליפטאָ מיקלאָש ביום י"ט לחדש אדר השני תרל“ה לפ”ד. – וכתבתי חמשה חרוזים הראשונים על מות אבי אמי המנוח מו“ה וואלף יאנאוויטץ זצ”ל אשר הלך לעולמו ביום כ“ד טבת תר”ז לפ“ק ונדפסו בכ”י XII. צד 86 ובחבצלת
שִׁמְךָ בָּאַהֲבָה, / אֶשָּׂא עַל שְׂפָתִי,
אָבִי הוֹד רֹאשִׁי, / מְקוֹר צוּר חַיָּתִי,
לַחְמִי אַנְחוֹתַי, / מֵימֵי דִּמְעָתִי,
עַל כֵּן אֶזְכָּרְךָ, / בְּחֶדֶר לִשְׁכָּתִי,
בָּּעֵת אִישָׁנָה, / וּבְקוּמִי מִשְּׁנָתִי.–
עִם זֹאת מִנְחָתִי, / רַחֲשַׁת מִשְׁנָתִי. –
מִי גֶבֶר יִחְיֶה, / וְלֹא יִרְאֶה מָוֶת,
מְתֵי תֵבֵל יַחַד, / כְּעָלֶה נוֹשָׁבֶת,
לַדָּל וְלַשּׁוֹעַ, / שׁוּחָה נֶחְצָבֶת,
אַךְ נֶפֶשׁ הַתָּם, / מְרוֹמִים יוֹשָׁבֶת,
שְׂפָתוֹ דּוֹבָבֶת, / וְאָזנֹו קוֹשָׁבֶת,
הֲגִיגֵי שַׁוְעָתִי / רַחֲשַׁת מִשְׁנָתִי. –
עֶרֶב וְגַם בֹּקֶר, / אֶהְגֶה וְאָשִׂיחָה,
בְּתוֹרַת אֵל חַיָּי, / עִמּוֹ הַסְּלִיחָה,
כִּי כֵן צֻוֵּיתִי, / אָבִי מִפִּיךָ,
אֶל דָּלְיוֹת עֵצָהּ, / בַּדַּי אַאֲרִיכָה,
וְשָׁרְשֵׁי נִשְׁמָתִי, / בְּעֵדֶן אַפְרִיחָה,
עִם טַל עֲתִירָתִי, / רַחֲשַׁת מִשְׁנָתִי. –
וְאֶל צוּר נֻקַּרְתִּי, / תָּמִיד אַבִּיטָה,
מִנְּתִיב הַחַיִּים / לְמַעַן לֹא אָמִיטָה,
רוּחוֹ הַטּוֹבָה, / עָלַי אַשְׁלִיטָה,
וְשִׁרְיוֹן צִדְקָתוֹ, / מֶנִּי לֹא אַפְשִׁיטָה,
לְנִשְׁמָתִי עֶזֶר, / בַּמֶּה אַפְלִיטָה,
אִם לֹא בְּנִיב שְׂפָתַי, / רַחֲשַׁת מִשְׁנָתִי. –
נִנעֲלוּ וְגַם סֻגְּרוּ / שַׁעֲרֵי דִמְעוֹתַי,
הֱיֵה נָא לִימִינִי,/ עַל כָּל אָרְחוֹתַי,
כְּמַלְאַךְ הַחַיִּים, / תִּשְׁמוֹר צַעֲדוֹתַי
אֶתְהַלֵּךְ תָּמִים, / כָּל יְמֵי שְׁנוֹתַי,
וְאָז אִם אֵאָסֵף, / אֶל קִבְרוֹת אֲבוֹתַי,
תִּהְיֶה לְעֶזְרָתִי, / רַחֲשַׁת מִשְׁנָתִי.–
בְּכִי מִסְפֵּד וְאֵבֶל, / לִלְבוּשׁ אָשִׂימָה,
שִׁבְעָה וְגַם שְׁלשִׁים, / וְכָל שָׁנָה תְּמִימָה,
יוֹם יוֹם לְבֵית תְּפִלָּה, / אַעֲרִיב וְאַשְׁכִּימָה,
וּלְשַׁעֲרֵי שַׁחַק, / כַּפַּי אָרִימָה,
יְמוּשֵׁנִי אָבִי – – / עֵינַי אַעֲצִימָה: –
קַדִּישׁ תְּפִלָתִי, / לְרַחֲשַׁת מִשְׁנָתִי. –
רַכּוּ מִשֶּׁמֶן, / לִי אִמְרֵי אָבִי,
יְשַׁעֲשׁוּנִי תָּמִיד, / צְפַנְתִּים בִּלְבָבִי,
לְשָׁמְרֵם אֶתְאַמֵּץ / בְּכָל כֹּחִי כְּלָבִיא! – –
בְּאַשְׁמוֹרֶת בֹּקֶר, / בְּעָזְבִי מִשְׁכָּבִי,
תִּכְסוֹף כְּבָר נַפְשִׁי, / צַיִד לוֹ לְהָבִיא:
לַחְמִי לְנִשְׁמָתִי, / רַחֲשַׁת מִשְׁנָתִי. –
בְּזָכְרִי אַהֲבָתְךָ, / אָבִי! מִנְּעוּרַי,
נַפְשִׁי בִּי תֶהְמֶה, / תִּרגַּלְתָּ יְצוּרַי,
אֶל דַּרְכֵי צֶדֶק, / כּוֹנַנְתָּ אֲשׁוּרַי,
וּלְאָהֳלֵי תוֹרָה, / מִימֵי בַּחוּרַי: –
הוֹי נֶאֱסַף אָבִי, / רָחוֹק מִמְּגוּרַי,
יוֹסֵף יִצְחָק לְעֻמָּתִי / לְרַחֲשַׁת מִשְׁנָתִי.
חַנּוּן בִּמְרוֹמָיו, / הוּא גַּם יִשְׁמְעֵנִי,
עַל אָרְחוֹת חַיִּים, / יָדוֹ תִּתְמְכֵנִי,
זְמִירוֹת לִי חֻקָּיו, / אֶשְׁמְרֵם וְיִנְצְרֵנִי,
וְעַל בָּמְתֵי יֶשַׁע, / וְשַׁלְוָה יַעֲלֵנִי! –
פֹּדֶה נֶפֶשׁ עֲבָדָיו, / פָּדֹה יִפְדֵנִי,
תְּהִי פִדְיוֹן נִשְׁמָתִי, / רַחֲשַׁת מִשְׁנָתִי. –
קִרְבִּי כְּמִזְבֵּחַ, / עָלָיו אַקְרִיבָה,
לְזִכְרוֹנְךָ אָבִי, / לִבִּי כַּלְּבִיבָה,
בְּכָל יוֹם פַּעֲמַיִם, / מִנְחָה אֵטִיבָה,
מִתּוֹרַת אֵל חַי, / נֶפֶשׁ מְשִׁיבָה:
עִם סָלְתִּהּ וְשַׁמְנָהּ, / בַּסְֵפֶר כְּתוּבָה,
וְהַלְּבוֹנָה אַהֲבָתִי, / לְרַחֲשַׁת מִשְׁנָתִי. –
אִם מֵאִישׁ נִצְפְּנוּ, / מִסְתְּרֵי הַחַיִּים,
יִרְאֶה אוֹר בָּהִיר, / בֵּין הָעַרְבַּיִם,
עֵת נַפְשׁוֹ תָּשׁוּב, / לְעַרְבוֹת שָׁמַיִם,
לִמְקוֹם שָׁם שָׂכָר, / לְפֹעַל כַּפַּיִם,
וְזֹרֵעַ חוֹחִים, / שָׂדוֹ כִּלְאַיִם: –
לָכֵן בְּכָל כֹּחִי, / אֶעֱבדֹ לְאֵל גֹּחִי,
בְּמַפַּח נִשְׁמָתִי, / בְּרַחֲשַׁת מִשְׁנָתִי. –