– רְאֵה! הוּא כְּבָר מְקַלֵּל!..

כָּךְ אָמַר יוֹרָם, וְסִמָּנֵי חֲרָדָה נִרְאוּ עַל פָּנָיו, שָׁעָה שֶׁהֶרְאָה לַחֲבֵרוֹ אֶת לְטָאַת הַחַרְדּוֹן הָאֲפֹרָה, שֶׁעָמְדָה עַל גֶזַע עֵץ הַתּוּת וְהָיְתָה מְנִיעָה בְּרֹאשָׁהּ הַגָּדוֹל הֵנָּה וָהֵנָּה אֶל עֵבֶר הָעֵץ, אֲשֶׁר עָמַד עֲדַיִן בְּשַׁלֶּכֶת.

עָמְדוּ שְׁנֵי הָרֵעִים וְהִסְתַּכְּלוּ שָׁעָה אֲרֻכָּה בַּחַרְדּוֹן שֶׁעָמַד נִשְׁעָן אֶל אַרְבַּע רַגְלָיו, וְאֶל הַיְלָדִים לֹא שָׂם לִבּוֹ.

– מוּזָר! - אָמַר יוֹאֵל – כָּל יְמוֹת־הַחֹרֶף לֹא רָאִיתִי אֶת הַחַרְדּוֹנִים הָאֵלֶּה. כַּנִּרְאֶה, שֶׁהֵם נִרְדְּמוּ כְּכָל חַבְרֵיהֶם הַלְּטָאוֹת וְהַנְּחָשִׁים, הַיְרֵאִים מִפְּנֵי הַקר.

תמונה 12

הַחַרְדּוֹן

וְהַחַרְדּוֹן – הוּא הִמְשִׁיךְ לְהָנִיעַ רֹאשׁוֹ אֵילָךְ וְאֵילָךְ – הוּא מְקַלֵּל! – לָחַשׁ יוֹרָם בַּחֲרָדָה.

– מִי זֶה אָמַר לְךָ, שֶׁהוּא מְקַלֵּל? – שָׁאַל אֵלִיָּהוּ.

– הַיְלָדִים אוֹמְרִים כָּכָה – הֵשִׁיב הַיֶלֶד.

– בּוֹא וְנִשְׁאַל אֶת פִּי הַמַּדְרִיךְ. הוּא יְסַפֵּר לָנוּ, אִם אֶמֶת יְדַבְּרוּ הַיְלָדִים. אֲנִי אֵינֶנִּי מַאֲמִין כִּי הַחַרְדּוֹן יָכֹל לְקַלֵּל…

תמונה 13

הַיְלָדִים מִסְתַּכְּלִים בַּחַרְדּוֹן

– הַגֵּד, רְאוּבֵן – שָׁאֵל יוֹאֵל אֶת הַמַּדְרִיךְ, כְּשֶׁנִּפְגְשׁוּ לְיַד בֵּיתוֹ – הָאֱמֶת הַדָּבָר, כִּי הַחַרְדּוֹן מְקַלֵּל?

– אֲנִי בְּעֵינַי רָאִיתִי אוֹתוֹ, כְּשֶׁהוּא מֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ הֵנָּה וָהֵנָּה! – אָמַר יוֹרָם.

וְהַמַּדְרִיךְ – הוּא הִפְסִיק מֵעֲבוֹדָתוֹ וּפָנָה אֶל חֲנִיכָיו, וַיֹּאמֶר לָהֶם בִּשְׂחוֹק קַל:

– הַחַרְדּוֹן אֵינוֹ מְקַלֵּל! לֹא נְכוֹנִים דִּבְרֵי הַיְלָדִים, הָאוֹמְרִים כִּי הוּא מְקַלֵּל. בִּרְאוֹתְכֶם אֶת הַחַרְדּוֹן מֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ, דְעוּ: הוּא מִתְחַמֵּם לְנֹכַח קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ. הַחַרְדּוֹן אוֹהֵב שֶׁמֶשׁ הוּא, וְעַל כֵּן הָיָה זֶה מִתְחַבֵּא כָּל יְמוֹת־הַחֹרֶף הַקָרִים בִּמְאוּרָתוֹ אוֹ בְּחוֹרוֹ. הוּא יָצָא זֶה עַתָּה, כִּי הֵעִירוּ אוֹתוֹ קַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ מִתַּרְדֵּמָתוֹ.

עוֹד סִפֵּר הַמַּדְרִיךְ לַיְלָדִים, כִּי הַחַרְדּוֹן שׁוֹנֶה מִשְׁאָר הַלְטָאוֹת בְּנֵי מִינוֹ בָּזֶה, שֶׁהוּא רָץ עַל רַגְלָיו, בּוֹ בַזְמָן שֶׁהַלְּטָאוֹת הָאֲחֵרוֹת זוֹחֲלוֹת עַל גְּחוֹנָן, וּבְעָבְרָם בַּחוֹל נִרְאָה פַּס אָרֹךְ אֲשֶׁר הִשְׁאִירוּ אַחֲרֵיהֶן בִּמְקוֹם בּוֹ נִגְרְרָה בִּטְנָן.

– יוֹדֵעַ אַתָּה! צִבְעוֹ שֶׁל הַחַרְדּוֹן אָפֿר הוּא, מַמָּשׁ כְּצֶבַע הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל גִּזְעֵיהֶם זוֹחֵל הַחַרְדּוֹן – אָמַר יוֹרָם.

לְצֶבַע זֶה – הִסְבִּיר הַמַּדְרִיךְ - יִקְרְאוּ צֶבַע־הֲגַנָּה, כִּי צֶבַע זֶה דוֹמָה הוּא לִקְלִפַּת הָעֵץ, וְתוֹדוֹת לָזֶה אֵין מַבְחִינִים בָּהּ, בַּלְטָאָה, בִּהְיוֹתָהּ עַל הָעֵץ.