דליה רביקוביץ
אֲנִי מִסְתַּכֶּלֶת בַּקָּטָן הַזֶּה
וְרוֹאָה אֶת פֶּרַח לֵב הַזָּהָב עַל הַכַּר.
פִּיו פָּתוּחַ.
עֵינָיו מְשֻׂרְטָטוֹת בַּעֲדִינוּת.
רֹאשׁוֹ מֻפְקָד בַּחֲלוֹמוֹת טוֹבִים.
כְּבָר הִפְלִיג מִמֶּנִּי וָהָלְאָה.
גְּבִינָיו הַדַּקִּים מְתוּחִים כְּצִיּוּר.
אֵין רִקְמָה מְדֻיֶּקֶת מִמֶּנּוּ.