אייר תרצב, (“דבר” 2123)

התביעה לעבודה עברית מלאה במשק היהודי נראית בעיני ר' ב. כמופלאת ומעוררת תמהון¹, לא באשר הוא שולל זכות העבודה המלאה של הפועל היהודי (אין זו מוטלת לדעתו בספק כלל), אלא מפני שיש בה סתירה להבנה והסכם עם הערבים.

החתום מטה אין דעתו שונה בהרבה מדעתו של ר' ב. בדבר חשיבות ההבנה הזאת, אם כי אינו מסכים לתורת המוקדם והמאוחר של ר', ב.

בניגוד לר' ב. הקובע ש“עלינו להקדים את שאלת היחסים, כלומר את שאלת האפשרות של הבנה והסכם עם הערבים לפני כל שאלה אחרת” (ההדגשה שלי), אני סובר שאפשרויות ההבנה מתרבות עם התרַבות הישוב היהודי בארץ, ותגבורת מתמדת של הישוב בכל התנאים קודמת לכל. לא מוקדם ומאוחר יש כאן, אלא פרוצס ממושך שבו גורמים שונים כרוכים זה בזה.

אולם טעותו העיקרית של ר' ב. מונחת לדעתי, ביחסו לשאלת העבודה. מדבריו של ר' ב. יש ללמוד שהעבודה הערבית במשק יהודי עלולה לשמש אמצעי להבנה הדדית ולקירוב הלבבות. ההיסטוריה של הישוב היהודי מפריכה הנחה זו. ההתקפות על היהודים בארץ אירעו בעיקר בישובים המעורבים ובמקומות עבודה ערבית (פתח־תקווה, רחובות, חדרה, ירושלים, חברון, צפת וכו'). לא ראינו בשום מקום בעולם, שפועלים לא יהודים העובדים אצל בעלי־בתים יהודים ישמשו גורם להפחתת האנטישמיות. בכל ארץ מאשימים את היהודים שהם מנצלים את עם־הארץ. על יסוד מה סובר ר' ב. שכאן ישתנו היוצרות?

ושהיוצרות לא ישתנו יוכיח הקטע הבא מתזכיר הוועד הפועל הערבי שנשלח בשנת 1925 לחבר־הלאומים וועדת המנדטים בגנף:

"סעיף 6 של המנדט אומר בין השאר: “ממשלת א”י תקל את עלית היהודים בתנאים נאותים, מתוך הבטחה שהזכויות והעמדה של שאר חלקי האוכלסין לא יפגעו.

“פלשתינה היא ארץ חקלאית גמורה, והיהודים בכל רחבי תבל הם בעיקר סוחרים ונושכי נשך”. “עלית היהודים בתנאים נאותים” לא תיתכן מבלי שהמצב הכלכלי בארץ ישתנה, ומארץ חקלאית תיהפך לארץ מסחרית או מבלי שהיהודים ייעשו עם חקלאי.

ברור שא"י הנה ומוכרחה להשאר ארץ חקלאית, והיהודים הוכיחו את חוסר כשרונם לעבוד את האדמה מבלי תמיכה כספית מן החוץ.

"תנועת היהודים לשוב לאדמה החלה לפני 50 שנה, כשנוסדו בארץ המושבות היהודיות. הקומוניסטים היהודים היו תמיד נתמכים, ועבודתם נעשתה רובה, אם לא כולה, על ידי הפועל הערבי.

– – – באיזה דרך אומרת איפוא מועצת חבר־הלאומים לזווג את שני התנאים הסותרים הכלולים בסעיף הנ“ל של המנדט, היינו: אי־כשרון היהודים לעבוד את האדמה בארץ חקלאית גמורה כארץ־ישראל ועליה יהודית בתנאים נאותים?”

(פרוטוקול ועדת־המנדטים בישיבתה השביעית, אוקטובר 1925, עמוד 163).

פירושים למותר.

תל־אביב, י אייר, תרצב [“דבר” 2123]