בָּא אוֹתוֹ רֶגַע נִכְסָף: מִפְעָל רַב־שָׁנִים – סִיַּמְתִּיהוּ.

לָמָּה, אֵפוֹא, בַּחֲשַׁאי, יַעַל בִּי עֶצֶב מוּזָר?

כְּלוּם, עִם סִיּוּם מִבְצָעִי, אֶעֱמוֹד כִּשְׁכִיר־יוֹם לֹא־דָּרוּשׁ־עוֹד –

אִישׁ אֲשֶׁר בָּא עַל שְׂכָרוֹ, זָר לְכָל פֹּעַל אַחֵר?

אוֹ – אֶתְגַּעְגְּע עַל עָמָל, חֲבֵרִי הָאִלֵּם בִּשְׁעוֹת־לַיְלָה,

רֵעַ לְשַׁחַר־הַפָּז, יְדִיד בֵּית־אָבוֹת מְקֻדָּש?