הוֹי, מָה רַב כֹּחֵךְ, הָאֱמֶת־הָאֵם!

מִי גָּדוֹל כָּמוֹךְ, מִי רָחָב כָּמוֹךְ?

אַתְּ שָׂגַבְתְּ, אֱמֶת, כְּהָרֵי־הָרִים,

הִשְׂתָּרַעַת־לָךְ כָּעֲרָבוֹת־אֵין־סוֹף,

הִשְתַּפַּכְתְּ, גְּבִירָה, בְּיַמִּים כְּחֻלִּים,

נִתְמַלֵּאת כֻּלֵּךְ בְּעָרִים הוֹמוֹת,

הִשְׂתַּגְשַׂגְתְּ בִּסְבָךְ יְעָרוֹת רָמִים.

לֹא יוּכַל אָדָם לְהַקִּיף אוֹתָךְ –

אַף מֵאָה שָׁנִים לֹא תַּסְפֵּקְנָה לוֹ.

וְהָיָה מַעֲשֶׂה בְּשִׁבְעָה אַחִים,

בְּשִׁבְעָה אַחִים, גִּבּוֹרִים כֻּלָּם,

שֶׁיָּצְאוּ לִרְאוֹת הָאֱמֶת־הָאֵם,

לַחֲזוֹת – מַה דְּמוּת וּמַה תֹּאַר לָהּ?

בָּהּ סֻפַּר הַרְבֵּה בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ,

בָּהּ דֻּבַּר הַרְבֵּה וְנִכְתַּב הַרְבֵּה –

וְשֻׁקַּר הַרְבֵּה וְכֻזַּב הַרְבֵּה.

דָּהֲרוּ בְּנֵי־הַחַיִל לִרְאוֹת אוֹתָהּ,

כָּל שִׁבְעַת הָאַחִים אַמִּיצֵי־הַלֵּב –

וְנִגְּשׁוּ לָאֱמֶת מִשִּׁבְעָה קְצָווֹת,

וְחָזוּ בָּאֱמֶת מִשִּׁבְעָה צְדָדִים.

הִסְתַּכְּלוּ הָאַחִים בָּהּ יָפֶה־יָפֶה –

וְחָזְרוּ אַחַר־כָּךְ לְאַרְצָּם יַחְדָּו;

וְאִישׁ־אִישׁ תֵּאֵר הָאֱמֶת בְּפִיו,

וְאִישׁ־אִישׁ צִיְּרָהּ כְּדַרְכּוֹ־שֶׁלּוֹ:

זֶה סִפֵּר כִּי אֱמֶת – הִיא פִּסְגָּה רָמָה;

זֶה אָמַר: עִיר הוֹמָה וְסוֹאֶנֶת הִיא;

זֶה הֵעִיד כִּי אֵינָהּ אֶלָּא יַעַר־עַד,

זֶה אָמַר עֲרָבָה – וְזֶה: יָם אַדִּיר.

וּפָתְחוּ הָאַחִים בִּמְרִיבָה מָרָה,

וְשָׁלְפוּ אִישׁ חַרְבּוֹ בְּחֵמָה שְׁפוּכָה,

וּפָצְעוּ זֶה אֶת זֶה פִּצְעֵי־מָוֶת הֵם,

וְחֵרְפוּ אִישׁ אָחִיו בְּמִלִּים רָעוֹת

וְגִנּוּ זֶה אֶת זֶה כְּרַמַּאי בָּזוּי.

לְבָסוֹף נִפְגְּעוּ וְנִסְפּוּ כֻּלָּם,

כָּל שִׁבְעַת הָאַחִים אַמִּיצֵי־הַלֵּב.

אַךְ, לִפְנֵי מוֹתָם, אִישׁ לִבְנוֹ צִוָּה

שֶׁיּוֹסִיף לִלְחוֹם עַד הַסּוֹף הַמַּר

וְיִמְסוֹר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ אֱמֶת.

כָּךְ צִוּוּ גַּם בְּנֵיהֶם – אִישׁ לִבְנוֹ־שֶׁלּוֹ.

וְנָטוּשׁ הַקְּרָב עַד הַיּוֹם הַזֶּה,

קְרָב בֵּין בְּנֵי־בָּנִים וְנִינֵי־נִינִים:

לוֹחֲמִים כֻּלָּם עַל אֱמֶת קְדוֹשָׁה,

וּקְרַב־נֶצַח זֶה – אֲבַדּוֹן לָהֶם.

לֹא לִגְנַאי סֻפֵּר הַמָּשָׁל הַזֶּה;

הוּא סֻפֵּר לַכֹּל לְשֵׁם לֶקַח טוֹב –

לְלַמֵּד בִּינָה אֲנָשִׁים טוֹבִים.