אָנוּ שְׁנֵינוּ – בְּרִיּוֹת לְלֹא־טַעַם:

כִּי כָּמוֹנִי נוֹטָה לְרִתְחָה אַתְּ!

לֵב נִסְעָר מְבַקֵּשׁ פֻּרְקַן־זַעַם

בְּמִלָּה חֲרִיפָה וּפוֹגַעַת.

אַךְ, אִם אַתְּ כְּבָר רוֹגֶזֶת, שִׁפְכִי־נָא

בְּגָלוּי כָּל מִטְעַן אוֹתוֹ רֹגֶז!

חִישׁ אֶת הֶבֶל רִיבֵנוּ נָבִינָה –

וְהַכַּעַס יַחְלוֹף וְיִמּוֹג אָז.

וְאִם אֵין אַהֲבָה לֹלא פְּרוֹזָה,

נְקַבֵּל גַּם מִמֶּנָּה קְצַת נַחַת:

אַחֲרֵי מְרִיבָה שֶׁנָּגוֹזָה,

כֹּה יָפָה תְּחִיַּת־רֶגֶשׁ זוֹרַחַת!