רַק הַשַּׁחַר יָפֶה בְּתוֹלְדוֹת אַהֲבָה:

מֶלֶל־רֶגֶשׁ רִאשׁוֹן מָלֵא מֹרֶךְ,

רֶטֶט נֶפֶשׁ תַּמָּה, בַּיְשָׁנִית־נִלְהָבָה –

וּפְגִישׁוֹת חֲטוּפוֹת, אַגַּב־אֹרַח.

מִשְׁחֲקֵי־מַבָּטִים, חִלוּפֵי־רְמָזִים,

מַאֲבָק בֵּין קִנְאָה לְתוֹחֶלֶת;

לֵב מָלֵא עַל גְּדוֹתָיו רִגְשֵׁי־אֹשֶׁר גְּנוּזִים;

זֶה גַן־עֵדֶן תַּחְתוֹן שֶׁבַּחֶלֶד…

נְשִׁיקָה – זֶהוּ צַעַד רִאשׁוֹן לִגְלִישָׁה:

הַחֲלוֹם נַעֲשֶׂה לְבֶן־מֶמֶשׁ;

וּמוּרָד מִכַּנּוֹ, בְּלִי עֲטֶרֶת־קְדֻשָּׁה,

הָאֱלִיל שֶׁסֻּגַּד לוֹ עוֹד אֶמֶשׁ.

קוֹל הַלֵּב מִתְרוֹפֵף – אַךְ בְּלַהַט וִיקוֹד

קוֹל הַדָּם הַשִּׁכּוֹר מִשְתַּמֵעַ.

הָאוֹהֵב – הוּא עַתָּה הַמַּרְבֵּה נְשִׁיקוֹת

בְּבֻלְמוֹס־חֲשִׁיקָה מְשַׁגֵּעַ.

הַמִּקְדָּש הַזּוֹהֵר נֶהֱפַךְ לְהַרְמוֹן –

וּתְפִלַת הַכֹּהֵן מְשֻׁתֶּקֶת;

אֵשׁ זָרָה בְּנַפְשׁוֹ – וְכֻלָּהּ צִמָּאוֹן:

עִנּוּגֵי־בְּשָׂרִים הִיא חוֹשֶׁקֶת.

הָאוֹהֵב, שֶׁבִּקֵּש רַק עֵינֵי־אֲהוּבָה,

אֶת יִצְרוֹ הַלּוֹהֵט לֹא יִכְבּוֹש עוֹד:

הוּא שׁוֹלֵחַ עַתָה מְבָּטֵי־תַּאֲוָה

אֶל מַחְשׁוֹף־הַכְּתֵפַיִם בְּלִי בֹּשֶׁת…

לְבַסּוֹף – רֶגַע־עֹנֶג, וּפֶרַח־הַהוֹד

כְּבָר נִמְעַך וְנִקְטַף בְּיַד־חֶצֶף;

הוּא אָבַד לִבְלִי־שׁוּב – לֹא יַחְזִיר אוֹתוֹ עוֹד

גַּל־חַיִּים מָלֵא גַּעַשׁ וָשֶׁצֶף.

חַג־הָרֶגֶשׁ נִגְמַר… הָאוֹרוֹת מְכֻבִּים,

תַּפְאוּרַת־הַתַּחְפֹּשֶׂת נָגוֹזָה…

בָּאָה עֵת שִׁמָּמוֹן, הַיָּמִים הָרַבִּים

שֶׁל עָגְמָה, שֶׁל מִרְמָה וְשֶׁל פְּרוֹזָה!…