פִּי יָרֵא לְסַפֵּר, אֵיךְ לִבִּי אוֹהֲבֵךְ;

אִם תִּשְׁמַע הַסִּפּוּר, שֶׁמִּפִּי יִשְׁתַּפֵּךְ,

רוּחַ־בֹּקֶר קַלָּה, ־ הִיא תַּחְלוֹף, מִשְׁתּוֹלֶלֶת,

כְּסוּפָה שִׁכּוֹרָה עַל פְּנֵי חֶלֶד…

פִּי יָרֵא לְסַפֵּר, אֵיךְ לִבִּי אוֹהֲבֵךְ;

אִם יִשְׁמַע הַסִּפּוּר שֶׁמִּפִּי יִשְׁתַּפֵּךְ,

צְבָא כּוֹכְבֵי־הַמָּרוֹם, ־ יֵעָצֵר בָּרָקִיעַ,

וְהֵלֵּיל – אֶל קִצּוֹ לֹא יַגִּיעַ…

פִּי יָרֵא לְסַפֵּר, אֵיךְ לִבִּי אוֹהֲבֵךְ;

אִם לִבִּי בְּעַצְמוֹ שׁוּב יִשְׁמַע אוֹתוֹ “אֵיךְ”,

יִתְפַּלֵּץ מִטֵּרוּף־אַהֲבָה מְשַׁגֵּעַ

וּמֵאֹשֶׁר וּכְאֵב – יִתְפַּקֵּעַ…