חַיִּים! אוֹדֶה כִּי לֹא אֵדַע,

כֵּיצַד נִפְגַּשְׁנוּ וּמַדּוּעַ —

וּמַה טִיבְכֶם. לִי רַק יָדוּעַ:

לָכֶם וְלִי צְפוּיָה פְּרֵדָה.

חַיִּים! זְמַן רָב הָיִינוּ יַחַד

בִּימֵי סַגְרִיר וּבְעֵת שֶׁל נַחַת.

פְּרֵדָה מִידִיד קָשָׁה קִמְעָה —

אוּלַי אֶגְנַח, אַזִּיל דִּמְעָה…

וּבְכֵן, חִמְקוּ נָא וְעִזְבוּנִי

בְּלִי אַזְהָרָה! אַל תְּבָרְכוּנִי

בְּ"לַיְלָה טוֹב" — אַךְ בְּקָרוֹב,

אֵי־שָׁם בְּנוֹף בְּרוּךְ אוֹר לָרֹב,

בָּרֵךְ בָּרְכוּנִי: “בֹּקֶר טוֹב!”