זִכָּרוֹן לְיוֹם ד' שֶׁל חוה“מ פֶּסַח, תרמ”ה / מרדכי צבי מאנה
שָׁוְא עָלַצְתִּי, שָׁוְא שׁוֹרַרְתִּי,
עוֹד לֹא בָא הָאָבִיב;
עוֹד תָּגַחְנָה, עוֹד תִּסְעַרְנָה
רוּחוֹת סָבִיב, סָבִיב.
עוֹד מִמְּזָרִים תָּבֹא קָרָה,
סוּפָה מִן הֶחָדֶר,
עוֹד גַּם שֶׁלֶג יַלְבִּין אָרֶץ,
יַשְׁמִיד חִישׁ כָּל הָדֶר.
מַה נּוֹאַלְתָּ רֶמֶשׂ חַלָּשׁ,
מֶה גַּם אַתְּ הַנְּמָלָה!
מֶה עֲזַבְתֶּם מִשְׁכַּן חֹרֶף,
סֵתֶר חַגְוֵי סָלַע?
עַתָּה כָּבָה זֹהַר שָׁמֶשׁ,
עָבִים עַל רָקִיעַ;
שׁוּבוּ תַּחַת מַעֲבֵה אָרֶץ,
עַד אָבִיב יוֹפִיעַ.
גַּם אָנֹכִי אֵשֵׁב בָּיְתָה,
לֹא אֵצֵא לָשׂוּחַ;
עַד יוֹם אוֹרָה, אָנָּא אֵלִי,
אַמֶּץ בִּי הָרוּחַ!
יום ד' דחוה“מ פסח, תרמ”ה. ראדושקאוויץ.