לנועם: מדי ימי ושני

מְפַחֵד מִפְּנֵי עֲוֹנִי / בָּאתִי וְעָטוּי אֵימָה

אוּלַי בְּמַר תַּחֲנוּנַי / אֲכַבֶּה יְקֹד הַחֵמָה

וְעַיִש תָּעִיד בְּפַנָי בְּלֵילִי, / וְתַעַן כִּימָה

אִם אֶתֵּן שְׁנָת לְעֵינָי / לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה:

מִבְּלִי עַיִן אֲצַפֶּה / חֶבְיוֹן תְּהִלָּתֶךָ

וְאֶתְיַצְּבָה עַל מִצְפֶּה / לִרְאוֹת נִפְלְאוֹתֶיךָ

וַאֲסַפֵּר וְאֵין לִי פֶה / עֹמֶק מַחְשְׁבוֹתֶיךָ _

וְיַד שִׂכְלִי יִתְרַפֶּה / בְּמַעֲשֵה אֶצְבְּעוֹתֶיךָ,

אַף לְלִבִּי מַרְפֵא / בְּזָכְרִי נִפְלְאוֹתֶיךָ

כִּי מִמְּךָ סוֹד חָכְמָה / וְעִמְּךָ יְסוֹד הַנְּשָׁמָה:

שָׁמָיו מִבְּלִי מִלָּה / וְאַרְבַּעַת שָׁרָשָיו

יְעִידוּן כִּי אֵין תְּחִלָּה / לְשָׁנָה וְסוֹף חֳדָשָׁיו

וְכִי יֵשׁ תְּחִלָּה וְתִכְלָה / לִישָׁנָיו וַחֲדָשָׁיו?

וְתֵבֵל כֻּלָּה – / וְהָעוֹלָם וַאֲנָשָׁיו

בְּמַלְאָכָיו יְשַׁו תָּהֳלָה / וְלֹא יַאֲמִין בִּקְדוֹשָׁיו

וְאֵיךְ יִצְדַּק אֱנוֹשׁ רִמָּה / עָפָר מִן הָאֲדָמָה?!

הִקְרִיב אִמְרֵי שֶׁפֶר / לִבִּי, וְשִׁירֵי תֻמָּה

וּמַחְשְׁבוֹת עָוֶל הֵפֵר / לְהָשִׁיב אֶת הַחֵמָה

אַל נָא עָפָר וְאֵפֶר / יַעַל בְּמֹאזְנֵי מִרְמָה

וּלְעַם נְבָרִים יְכַפֵּר / וְאִם הוּא הִרְבָּה אָשְׁמָה

כִּי לְקוֹל שֹׁקֵל וְסֹפֵר / לִבּוֹ יֶהְגֶּה אֵימָה

נָא הֶרֶף יוֹם נְקָמָה / וַעֲזֹב חֵמָה: