יְבֻשַּׂם לָכֶם! עָיַפְתִּי.

רְכַבְתֶּם, צְלַחְתֶּם:

בָּאתִי עַד שַׁעֲרֵי־הָאַיִן,

טוֹב לִשְׁכַּב, לְהִדֹּם,

לַעֲצֹם עֵינַיִם. –

הַשֶּׁמֶשׁ טוֹמַעַת, הָרוּחַ יָפוּחַ,

טוֹב לָנוּחַ.

עָיַפְתִּי.

מֵאֲחוֹרֵי לַהֲקַת תַּנֵּי־אָָדָם.

דּוֹלֶקֶת, רוֹדֶפֶת, נוֹבַחַת־דָּם,

אַךְ מִלְּפָנַי

מִפְלַט כָּל־מִפְלָט מִתְנוֹסֵס –

אֲנִי כְּבָר יוֹדֵעַ, מַה שְּׁמוֹ:

נֵס.

נֵס כָּל הַנִּסִּים: הַמָּוֶת.

נַתֵּק יְנַתְּקֵנִי סוֹף־סוֹף

מִכֹּל וָכֹל.

רַק אַל קֶשֶׁר, אַל גֶּשֶׁר

אֶל מַה שֶּׁהָיָה,

לֹא סֵפֶר, לֹא קוֹל־בְּכִיָּה,

לֹא חִידָה וְלֹא פֶּשֶׁר,

לֹא זֵכֶר וְלֹא שֵׁם,

לֹא אַתֶּם וְלֹא הֵם.

אוֹדֶה לָכֶם,

כִּי מַצּוֹתֶם מִתַּחְתַּי גַּם אֶת מְעַט

טִפּוֹת הַלְּשַׁד,

לִכְמוֹשׁ כְּאֵזוֹב.

אוֹדֶה לָכֶם,

כִּי הֲסִירוֹתֶּם מֵעָלַי אֶת הָעֹל,

כִּי הִשְׁמַדְתֶּם לִי אֶת הַכֹּל,

כָּל אֲשֶׁר הִרְחִיקַנִי מִן הַחוֹף,

כָּל אֲשֶׁר צַר לִי לַעֲזֹב:

עָם וָאָרֶץ, אֱמוּנָה וְאָדָם,

שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ וְיֶלֶד וָיָם,

כִּי כַּעֵר כִּעַרְתֶּם לִי אוֹתָם

עַד מַחֲלָה, עַד פִּגּוּל, עַד עַצָּבֶת –

אוֹדֶה לָכֶם,

כִּי כִּרְסַמְתֶּם לִי שָׁרָשַׁי

וַתָּבִיאוּ לִי שַׁי כָּל שָׁי:

אֶת חֶדְוַת־הַמָּוֶת.