הוֹי, כִּרְכָּרִי, בֶּן-בְּדִיל,

צֵא בְּמָחוֹל, רוּץ בְּגִיל!

מִבֵּית אָבִי

רוּץ וּמְצָא-לִי

אֶת כּוֹכָבִי

וּמַזָּלִי.

סֹב אֶל הֹדּוּ, פְּנֵה אֶל כּוּשׁ

וַעֲשֵׂה לִי שָׁם רְכוּשׁ;

בְּלִי יְגִיעָה

וּבְלִי טֹרַח

לִי הָבִיאָה

אוֹצְרוֹת קֹרַח.

הוֹי, סְחוֹר, סְחוֹר, סְחוֹר,

קְפֹץ עַל הָר וּפְסַח עַל בּוֹר,

שֻׁלְחָן כֻּלּוֹ,

לְךָ כַּמִּישׁוֹר,

סֹב אֶת-גְּבוּלוֹ

קַל כַּכִּישׁוֹר!

כִּרְכָּר הוֹלֵךְ – פַּנּוּ שְׁבִיל!

קְפִיצָה – פַּרְסָה, פְּסִיעָה – מִיל!

יָצֹא יָצָא

לְמַסָּעָיו;

פִּתְאֹם מָצָא

הַר שֶׁל זָהָב.

הֶרָה, הֶרָה, הֶרָה פְּנֵה,

עַל הַמְּצִיאָה נְפֹל וּזְכֵה!

זְכֵה, כִּרְכָּרִי,

שֶׁמָּא יַקְדִּי-

מֵנִי צָרִי

וּמִתְנַגְּדִי.

אַךְ הַכִּרְכָּר בֶּן-הַבְּדִיל

נָסוֹג אָחוֹר – אִי, אֱוִיל! –

זָחַל, רָעַד,

נָד וַיָּעַף –

וְלֹא בָּא עַד

הַר הַזָּהָב.

רֶגַע עוֹד כַּשִּׁכּוֹר חָג.

פִּתְאֹם נָפַל – לִבִּי פָּג!…

גִּמֶּל – גִּיל לִי!

הֵידָד, בָּא-גָד!

בֶּן-בְּדִילִי

בִּי לֹא בָּגַד!

הוֹי, נֵס גָּדוֹל הָיָה שָׁם.

נֵס – כָּמוֹהוּ עוֹד לֹא קָם! –

אִישׁ עֲמִיתִי

יָצָא נָקִי,

נִמְלָא כִּיסִי,

תַּם מִשְׂחָקִי…