לוגו
קינה על מות ר' מנשה חפץ
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

בְּיוֹם מַר, יוֹם צָרָה וְתוֹכֵחָה, כִּי שַׂר וְגָדוֹל נָפַל בְּיִשְׂרָאֵל, אִישׁ חַיִל רַב פְּעָלִים, אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָרַב הַגָּדוֹל הַמָּנוֹחַ כמוהר“ר מְנַשֶּׁה חֵפֶץ זצוק”ל

אֵיךְ תַּחַת

אַדְמַת עָפָר הַיּוֹם יְבֻלַּע גֶּבֶר,

בֵּין כּוֹכָבִים קֵן לוֹ כְּבָר הִגְבִּיהַּ?

אֵיךְ נַחַת

נֶפֶשׁ אָדָם תִּמְצָא - וּמִיָּם שֶׁבֶר

רָאֹה נֶגְדָּהּ תִּרְאֶה, אֲשֶׁר הֵבִיאָה

תֵּבֵל מָוֶת עָלֶיהָ,

לִשְׁדֹד יַלְדֵי חֵיקָהּ בְּבֵין שָׁדֶיהָ?

עַל דַּל אוֹ עַל עָשִׁיר, כְּסִיל וָבַעַר,

אִם שָׂב, אִם טַף, אִם נַעַר,

חָכָם, סָכָל - חַנּוֹת כְּמוֹ שָׁכָחָה

עֵינָהּ לֹא תָחוּס, לֹא תְרַחֵם סֶלָה.

חָכְמַת חַכְמֵי לֵב נִדְּחָה, נִסְרָחָה,

בִּינָה נֶגְדָּהּ אָבָדָה,

עֵצָה גַם לֹא עָמָדָה.

גּוֹיִם, מַמְלָכוֹת מָטוּ,

אִם תַּסְגִּירֵם אֶל פַּח - וְלֹא נִמְלָטוּ!

אַרְזֵי זֶרַע אָדָם כְּצִיץ מֵעֶרֶב

אִם רֶגַע יִתְמוֹלָלוּ,

שִׁטִּים רָמִים אִם עַד מְעַט יִשְׁפָּלוּ -

מָה עוֹד תִּקְוָה לַחוֹחַ?

מִבְחַר הַצֹּאן לָקוֹחַ,

בָּרוֹת אֶל מַר חַרְבּוֹ כְּאַכְזָר מָוֶת -

אֵיךְ יַעַמְדוּ אִתּוֹ צְעִירֵי עֵדֶר?

הָרֵם מֵרֹאשׁ צָנִיף וְהַפְשֵׁט אֶדֶר!

הֵן עֵירֻמִּים יֶחְפָּרוּ,

נִבְזִים וּשְׁפָלִים, גַּם פְּלִיטָיו יַחַד,

מֻכֵּי אֵימָה וָפַחַד,

כִּי רַב יָדַע לִבָּם אֲשֶׁר גַּם הֵמָּה

זֶה אֶל יָדָיו עוֹד לַהֲרֹג נִמְכָּרוּ.

הָרֵי עוֹלָם, גִּבְעוֹת קְדוּמִים, לָמָּה

עוֹד תַּעַמְדוּ תֶּחְזָקוּ,

בַּל תֵּלֵכוּן הַיּוֹם לְקוֹלִי מָיִם?

לָמָּה לֹא זֶה נָמַקּוּ

כִּימָה וּכְסִיל, כָּל כּוֹכְבֵי שָׁמָיִם?

הָהּ, כִּי עַד הוֹלֵךְ רוּחַ

מִלַּי אַשְׁלִיךְ מֵאֵין מְאַסֵּף לָמוֹ!

זֹה חַטָּאתֵךְ, נַפְשִׁי, פְּרִי לָקוֹחַ

מֵאִישׁ שׁוֹגֶה מִקֶּדֶם.

הוֹי עֵץ, אֶבֶן מִכְשׁוֹל! אֲהָהּ, מַדּוּעַ

אֶל עֵין אָדָם נַחוֹתָ,

כִּי עֵת מָוֶת זַמּוֹתָ

אֶל תַּחַת חֵן בּוֹגֵד וְתַחַת יֹפִי,

אִם כָּל הַיּוֹם נָגוּעַ,

עַד בּוֹא יָבוֹא שִׁמְשִׁי שְׁאוֹל מִתַּחַת,

לִמְצֹא בֶעָפָר נָחַת.

הוֹי חֵלֶק

גּוֹרָל מֵרוֹשׁ מַר, אֶל אֱנוֹשׁ יַגִּיעַ!

סוֹף הָאָדָם לָמוּת וְאֵין מוֹשִׁיעַ!

אִישׁ זֶה צַדִּיק תָּמִים נְקִי כַפַּיִם,

חֵפֶץ כִּשְׁמוֹ הוּא: רַב מְנַשֶּׁה חֵפֶץ.

אֵיכָה שֶׁבֶר וָנֵפֶץ

עָדָיו יִגַּע? אַךְ לֹא! הֲלֹא אֵלֵינוּ!

כִּי הוּא כַנֶּשֶׁר, לוֹ מְנוּחָה רָמָה

מָצָא בֵין אַרְצוֹת עָל, ה' שָׁמָּה;

אָכֵן לָנוּ חָשְׁכֵּנוּ,

שׁוֹאָה וּמְשׁוֹאָה אָמֶשׁ,

כִּי רַד עֶרֶב הַיּוֹם וּבָא הַשָּׁמֶשׁ.

יוֹצֵר בָּאָדָם רוּחַ,

נוֹתֵן לָרֶפֶשׁ נֶפֶשׁ,

מָתַי שָׁלֵו יָנוּחַ,

יִשְׁקֹט מִנִּי עָמָל עֲמַל־כַּפֶּיךָ?

תָּשִׁיב אֶל תַּעְרָהּ עוֹד בְּרַק חַרְבֶּךָ?

כִּי אִם מָוֶת לָנֶצַח

תַּשְׁבִּית מֵאִישׁ זִכְרוֹ, וְחֶרְפָּה סָרָה,

תֵּבֵל, כִּי רַב נֶעְכָּרָה,

תִּפְרַח תָּגֵל אֵין פָּרֶץ,

יִפְרַח צַדִּיק עוֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ!