אֶרֶץ כְּיַלְדָּה הָיְתָה יוֹנֶקֶת
וּשְׁמֵי סְתָו אֶתְמוֹל – וְעָב מֵינֶקֶת
אוֹ הָיְתָה כַלָּה כְלוֹאָה בַסְּתָו,
נַפְשַׁהּ לְעִתּוֹת אַהֲבָה שׁוֹקֶקֶת:
חָשְׁקָה לְעֵת דֹּדִים, עֲדֵי נָגַע זְמַן
קַיִץ וּבוֹ נִרְפָּא לְבַב חוֹשֶׁקֶת.
בִּלְבוּשׁ עֲרוּגַת פָּז וְרִקְמַת שֵׁשׁ – כְּבַת
מִתְעַנְּגָה בִלְבוּשׁ וּמִתְפַּנֶּקֶת,
כָּל‑ יוֹם חֲלִיפוֹת הָרְקָמוֹת תַּחֲלִיף
וּלְכָל‑ סְבִיבֶיהָ כְּסוּת חוֹלֶקֶת.
מִיּוֹם לְיוֹם עֵינֵי צְמָחִים תַּהֲפֹךְ,
עֵין דַּר לְעֵין אֹדֶם וְעֵין בָּרֶקֶת,
תַּלְבִּין וְתוֹרִיק עֵת, וְגַם עֵת תַּאֲדִים –
תִּמְשֹׁל צְבִיָּה אוֹהֲבָהּ נוֹשֶׁקֶת.
יָפוּ פְרָחֶיהָ מְאֹד עַד אֶחֱשֹׁב
כִּי כוֹכְבֵּי אֵל הָיְתָה עוֹשֶׁקֶת!
פַּרְדֵּס שְׁלָחֶיהָ שְׁחַרְנוּהוּ בְּבַת
גֶּפֶן בְּרִשְׁפֵּי אַהֲבָה נִשֶּׁקֶת:
קָרָה כְּקֹר שֶׁלֶג בְּיַד תּוֹפְשָׂהּ, אֲבָל
בֵּינוֹת קְרָבָיו הִיא כְאֵשׁ דּוֹלֶקֶת,
מִתּוֹךְ כְּלִי חֶרֶשׂ כְּחֶרֶס תַּעֲלֶה
נַגִּישׁ כְּלֵי שֹׁהַם – וְהִיא מוֹצֶקֶת.
בָּהּ נַהֲלֹךְ תַּחַת צְלָלִים עַל סְבִיב
גַּנָּהּ – לְבִכְיַת הָרְבִיב שׂוֹחֶקֶת.
תִּשְׂמַח וְדִמְעַת עָב בְּפָנֶיהָ רְסִיס –
כִּזְרֹק בְּדֹלַח מַעֲנָק – זוֹרֶקֶת,
תָּשִׂישׂ עֲלֵי קוֹל סִיס כְּעַל עָסִיס, וְקוֹל
יוֹנָה מְנַהֶנֶת וְסוֹד מַמְתֶּקֶת,
תָּרֹן בְּעַד עָלֶה כְּרֹן עַלְמָה בְּעַד
מָסָךְ וְרוֹקֶדֶת וּמִשְׁתַּקְשֶׁקֶת.
נַפְשִׁי לְרוּחַ הַשְּׁחָרִים שִׁחֲרָה,
כִּי בָהּ לְרֵיחַ הַיְדִיד חוֹבֶקֶת!
רוּחַ מְשַׂחֶקֶת וְתָנִיף הַהֲדַס,
רֵיחוֹ לְחוֹשְׁקִים רָחֲקוּ מַרְחֶקֶת
וּסְעִיף הֲדַס יִגְאֶה וְיִכָּפֵל, וְכַף
תָּמָר בְּרֹן צִפּוֹר לְכַף סוֹפֶקֶת,
מִתְנוֹפֲפָה מִשְׁתַּחֲוָה נֶגֶד פְּנֵי
יִצְחָק, וְתֵבֵל עִם שְׁמוֹ צוֹחֶקֶת.
תֹאמַר: הֲלֹא עָשָׂה אֱלהֹיִם לִי צְחוֹק,
כִּי בַעֲבֹת יִצְחָק אֲנִי מַחְזֶקֶת!
אֹמַר – וְאֵין מֵשִׁיב אֲמָרַי עַל שְׁבַח
הוֹדוֹ, וְאֹזֶן שָׁמְעָה – מַצְדֶּקֶת.
שֵׁם כָּל‑ נְדִיבִים נֶחֱלַק אֶל טוֹב וְרַע –
אָכֵן שְׁמוֹ רַק טוֹב, בְּלִי מַחְלֶקֶת.
מַה נָעֲמָה אָזְנִי בְשִׁמְעוֹ, כַּאֲשֶׁר
נַפְשִׁי בְזִכְרוֹ הָיְתָה עוֹסֶקֶת –
אַךְ בַחֲזוֹתָהּ אֶת‑ דְּמוּתוֹ יָסְפָה
שֶׁבַח וְכִפְלַיִם לְשִׁיר מַעְתֶּקֶת.
בָּךְ, הַגְּבִיר יִצְחָק, לְשׁוֹנִי תַעֲנֶה
צַחוֹת וְשִׁיר תַּחְבִּיר וְלֹא מַפְסֶקֶת,
כִּי אֶכְרְתָה עִמָּךְ יְמֵי חַיַּי בְּרִית –
מִמַּהֲלָלָךְ בַּל תְּהִי שׁוֹתֶקֶת!
מַה זֹאת אֲקַדֵּם מִשְּׁבָחֶיךָ? וְהֵן
נַפְשָׁךְ בְכָל‑ מִינֵי יְקָר מֻדְבֶּקֶת!
בָּךְ הַנְּדִיבוֹת אָהֳלֵיהֶם תָּקְעוּ
וּלְךָ תְּבוּנָה מַחֲנֶה מַזְעֶקֶת,
נַפְשָׁךְ בְּדוֹדֵי הַתְּבוּנָה רָוְתָה
וּלְתַעֲלוּמָה אַחֲרִית בּוֹדֶקֶת,
כִּי מָצְאָה קֵן לָהּ בְּלִבָּךְ וַתְּהִי
מִשְׁתַּעְשְׁעָה עִמָּךְ וּמִתְרַפֶּקֶת.
לָכֶן פְּרֵה וּרְבֵה, וְהַנְחֵל זַרְעֲךָ
רוּחַ נְדִיבָה לָךְ וְיָד מַעְנֶקֶת,
וּרְאֵה בְנֵי בָנִים לְבָנֶיךָ, וְעָב
חֶסֶד עֲלֵיהֶם תִּהְיֶה יוֹצֶקֶת!