בַּמַּרְתֵּף, בַּעֲלִיּוֹת־הַגָּג, בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהָעַכְבָּרִים מְצוּיִים שָׁם יֵרָאֶה הֶחָתוּל. אָזְנָיו הַזְּקוּפוֹת מִתְנוֹעֲעוֹת בְּלִי הֶרֶף, סִמָּן לִשְׁמִיעָה חַדָּה.
מְהַלֵּךְ־אֶצְבָּעוֹת הוּא הֶחָתוּל וְהִלּוּכוֹ בְּנָחַת. בִּקְצוֹת־אֶצְבְּעוֹתָיו יִמָּצְאוּ כָּרִים רַכִּים, וּבָהֶם יִצְעַד בְּדִמְמַת הַשְׁקֵט. גַּם בְּצִפָּרְנַיִם קָשׁוֹת וּגְדוֹלוֹת מְזֻיָּן הוּא, אַךְ אֵלֶּה לֹא תִּגַּעְנָה בַּקַּרְקַע, כִּי טְמוּנוֹת הֵן בְּקִפְלֵי־הָעוֹר אֲשֶׁר בְּרַגְלָיו. עַל יְדֵי תְּנוּעוֹת־הַשְּׁרִירִים יָכוֹל הֶחָתוּל לִשְׁלוֹף אֶת צִפָּרְנָיו וּלְאָסְפָן מִיָּד. הַצִּפָּרְנַיִם חַדּוֹת, כִּי בִּהְיוֹתָן חֲבוּיוֹת תָּמִיד לֹא תִּשָּׁחֵקְנָה וְלֹא תִּפָּגֵמְנָה.
הַס, בְּפִנַּת־הַמַּרְתֵּף יְכַרְסֵם עַכְבָּר…
בְּבִטְחָה יִצְעַד הֶחָתוּל בָּאַפְלוּלִית, לֹא יִכָּשֵׁל וָלֹא יִנָּגֵף. אִישׁוֹן־עֵינוֹ, אֲשֶׁר דְּמוּתוֹ בַּיּוֹם כְּסֶדֶק אָרֹךְ, הִתְרַחֵב וַיְהִי לְעִגּוּל. לָכֵן יִרְאֶה הֶחָתוּל בַּאֲשֶׁר לֹא יִרְאוּ בַּעֲלֵי־חַיִּים אֲחֵרִים.
גַּם שַׂעֲרוֹת־הַחִישָׁה אֲשֶׁר בִּשְׂפָמוֹ, גַּם הַשְּׂעָרוֹת אֲשֶׁר עַל יַד עֵינָיו וּבְכַפּוֹת רַגְלָיו תִּהְיֶינָה לוֹ לְעֵזֶר. בָּהֶן יְמַשֵּׁשׁ וְיִמְצָא בָּאֲפֵלָה אֶת דַּרְכּוֹ, כְּגַשֵּׁשׁ הָעִוֵּר בְּיָדָיו.
בְּמֶרְחָק פְּסִיעוֹת אֲחָדוֹת מִן הָעַכְבָּר עָמַד הֶחָתוּל פִּתְאֹם, זָקַף אֶת גְּוִיָּתוֹ עַד הֱיוֹתָהּ כְּקֶשֶׁת מְתוּחָה, קָפַץ וַיִּתְנַפֵּל עַל טַרְפּוֹ.
רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת אֲרֻכּוֹת וַחֲזָקוֹת. בִּהְיוֹתָן כְּפוּפוֹת דּוֹמוֹת הֵן לִקְפִיצִים מְכֻוָּצִים וּבְהִמָּתְחָן יִזָּרֵק כָּל הַגּוּף בִּמְהִירוּת אֵין כָּמֹהָ. גּוּפוֹ קַל וְעַמּוּד־שִׁדְרָתוֹ גָּמִישׁ מְאֹד. וּבְעָבְרוֹ בֵּין הַקְּדֵרוֹת וְהַקְּעָרוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן לֹא יִגַּע בָּהֶן וְלֹא יַפִּילֵן.
בִּקְפִיצָה אַחַת יָכוֹל הֶחָתוּל לַעֲבֹר מֶרְחַק אַרְבָּעָה מֶטְרִים.
הָעַכְבָּר נָצוֹד – וְהֶחָתוּל יִשְׁלַח אֶת צִפָּרְנָיו הַחַדּוֹת עָמֹק עָמֹק בִּבְשָׂרוֹ עֵד זָב דָּם. אֵין הֶחָתוּל מֵמִית אֶת טַרְפּוֹ, נָתֹן יִתֵּן לוֹ לִבְרֹחַ וְשָׁב וּתְפָשׂוֹ. כֹּה יְשַׂחֶק־בּוֹ, יְשַׁלְּחֶנּוּ וְיִתְפְּשֶׂנּוּ, עַד אֲשֶׁר יֶחְלַשׁ הָעַכְבָּר מֵרֹב פְּצָעָיו הַשּׁוֹתְתִים דָּם.
אָז יִשְׁלַח בּוֹ אֶת נִיבָיו הָאֲרֻכִּים וְהָעַכְבָּר יָמוּת כְּרֶגַע. אֶת טַרְפּוֹ יֹאכַל הֶחָתוּל בְּמַלְתְּעוֹתָיו הַחַדּוֹת וְהַגַּבְנוּנִיּוֹת אֲשֶׁר מֵאֲחוֹרֵי הַנִּיבִים. הַגְּדוֹלָה בָּהֶן הִיא הַמַּלְתְּעָה הַשְּׁלִישִׁית אוֹ הַשֵּׁן הַטּוֹרֶפֶת. כִּי כָּל חַיָּה, אֲשֶׁר הַשֵּׁן הַזֹּאת בְּפִיהָ, חַיָּה טוֹרֶפֶת הִיא.
שְׁנֵי טוּרֵי שִׁנֵּי־הֶחָתוּל לְמַה הֵם דּוֹמִים? לְלַהֲבֵי־הַמִּסְפָּרָיִם. רָאשֵׁי־הַשִּׁנַּיִם הָעֶלְיוֹנִים לֹא יְהֻדְּקוּ אֶל רָאשֵׁי־הַשִּׁנַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים, כִּי מִתְחַבְּרִים הֵם זֶה בְּצַד זֶה. עַל כֵּן יֵיטִיב הַחַי הַזֶּה לַחְתֹּךְ וְלִגְזֹר. אוֹכֵל־בָּשָׂר הוּא.
כֵּן יָכוֹל הוּא לִגְרֹם עֲצָמוֹת גְּדוֹלוֹת, כִּי פִיו רָחָב מְאֹד.
כְּחֹם הַיּוֹם יֶאֱהַב הֶחָתוּל לִשְׁכַּב בְּאוֹר־הַשֶּׁמֶשׁ וּלְהִתְחַמֵּם. בּוֹחֵר הוּא תָּמִיד בִּמְקוֹמוֹת רַכִּים, בַּמִּטָּה, עַל הַסַּפָּה, וְעוֹד. אִוְשָׁה כִּי תְּגֻנַּב לְאָזְנָיו – וּמִצְמֵץ בְּעֵינָיו, אַךְ יוֹסִיף לְהִתְנַמְנֵם.
כְּדַאי לִרְאוֹת אֶת הֶחָתוּל בְּאָרְבוֹ לַצִּפֹּר.
עַל עֲנַף־עֵץ יֵשֶׁב־לוֹ, יַבִּיט יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה, לְבַל יִרְאֵנוּ אִישׁ, וְעֵינָיו לַצִּפּוֹר הָעוֹמֶדֶת עַל הֶעָנָף הַקָּרוֹב. אָזְנָיו זְקוּפוֹת וְעֵינָיו פְּקוּחוֹת לִרְוָחָה. הִנֵּה יְיַלֵּל בַּחֲשָׁאִי, כְּמוֹ יַחְפֹּץ לִמְשֹׁךְ אֵת הַצִּפּוֹר בְּקוֹלוֹ. הַצִּפֹּר מַקְשִׁיבָה דּוּמָם… בִּקְפִיצַת־פִּתְאֹם יְצוּדֶנָּה וְיִטְרְפֶנָּה.
טוֹב לוֹ לֶחָתוּל – וְשָׁכַב וְרָטַן מֵעֹנֶג וּמִנַּחַת. אָכֵן אִם תִּגַּע בּוֹ לְמוֹרַת רוּחוֹ – וּשְׂרָטְךָ עַד לְהַכְאִיב.
עָרֹם וּמִתְחַסֵּד הוּא הֶחָתוּל, עֵינָיו כְּמוֹ תַּבַּעְנָה תָּמִיד: “מָה אָוֶן פָּעַלְתִּי?” אוֹהֵב הוּא לִחְיוֹת לְבַדּוֹ, בְּאֵין אֶחָיו עִמּוֹ. הָרָעָב לֹא יַפְחִידֵהוּ, גַּם הָאָדָם יִשְׁמֹר עָלָיו וּמַה יוֹעִילוּ לוֹ אֶחָיו? הֵם עוֹד יִדְרְשׁוּ חֵלֶק מִן הַצַּיִד…
תּוֹעַלְתּוֹ רַבָּה מְאֹד. בִּלְעָדָיו יְמַלְּאוּ הָעַכְבָּרִים אֶת בֵּיתֵנוּ, וְיַעֲשׂוּ בּוֹ שַׁמּוֹת. לִפְעָמִים אָמְנָם יָבִיא גַם נֶזֶק, בְּטָרְפוֹ אֶת אֶפְרוֹחֵי־הַתַּרְנְגֹלֶת אוֹ אֶת צִפֳּרִי הַזֶּמֶר שֶׁבַּגַּן – אַךְ בְּיָדֵינוּ הוּא לְאַלְּפוֹ וּלְהִרְחִיקוֹ מִמַּעֲשִׂים כָּאֵלֶּה. הֲלֹא גַם אֶת הַכֶּלֶב יִשְׂנָא הֶחָתוּל שִׂנְאָה עַזָּה, וּבְכָל זֹאת נִרְאֶה לִפְעָמִים קְרוֹבוֹת אֶת שְׁנֵיהֶם מִתְהַלְּכִים כְּרֵעִים וּכְאָחִים. כֵּן נוּכַל לִיצוֹר יַחֲסֵי־שָׁלוֹם וְרֵעוּת בֵּין הֶחָתוּל וּבֵין הָעוֹף.
עוֹד בְּמִצְרַיִם הָעַתִּיקָה הָיוּ מְגַדְּלִים אֶת הֶחָתוּל בַּבַּיִת וַיְּחַלְּקוּ לוֹ כְּבוֹד־אֵלִים. וְעֵת אָחֲזָה אֵשׁ בַּבַּיִת – וּמִהֲרוּ הָאֲנָשִׁים לְהַצִּיל רֵאשִׁית כֹּל אֶת… הֶחָתוּל.
גַּם כַּיוֹם חָבִיב הוּא עָלֵינוּ. אָהוֹב נֶאֱהָבֶנּוּ לֹא רַק בִּגְלַל הִשְׁמִידוֹ אֶת הָעַכְבָּרִים, כִּי אִם גַּם עַל נִקְּיוֹנוֹ, עַל חִין־תְּנוּעוֹתָיו, עַל חֶמְדַּת־מַרְאֵהוּ.