בתאריך 7.3.1976
קוד סיור 6
ביקשתי מבועז לתאם עם ראשיד את בואי אליו. ליפנות ערב לקחתי את הג’יפ ויחד עם תלמה נסענו לואדי נפח' שבו מצוי הבוסתאן מול ראשיד. בשעה 1745 עדיין היה אור וראשיד לא היה שם. חיפשתיו במאהל ליד הסרבוט כמה ק"מ ממזרח לבוסתאן ומסתבר שהמאהל היה ריק. ליבסוף אחר חיפושים רבים בחושך היגענו למאהל בין הבוסתאן שלו לבין הדרך הראשית היורדת לואדי סעאל.
בשעה 2030 קידם את פנינו חסין אחי ראשיד. הוא הזמין אותנו לשבת במקעד לא הרחק מן המאהל. אמרתי לו כי אנו מחפשים את ראישד. הוא פרש וכעבור זמן קצר הופיע ראשי. לידבריו הוא הוזעק לטפל בחסין שנקע את ידו על ידי הגמל. כפי הניראה הם שחטו ליכבוד משהו, כי מיד עם היתארחותנו קיבלנו כבר צלוי. זה מה שנאמר: “מכל דבר רע יש משהו טוב!”
הפגישה המקרית שימשה לי כהקדמה. קשרתי עם ראשיד קשר הבנה וקבעתי אתו שאבוא ביזמן שקט יותר אליו לשיחה. תוך כדי ישיבה ליד המדורה, גילגלנו דברים על מטרת בואי ורצוני ללשמוע ממנו על הנמרים בסיני. הוא סיפר לי הרבה סיפורי נמרים וכך הירחיב את ידיעותי בצורה מהותית. היקלטתי אותו תוך נכונות מירבית מצידו להופיע בטיפ. הוא נהנה ללשמוע את עצמו. השפה הערבית שלו נהדרת וברורה. הוא הוסיף וסיפר לנו סיפור על ניקמת בן בהורג אביו. הוא עצמו שאל שאלות.
ביראותו את תלמה, שאל אותי האם אין האבות הישראלים דואגים ליבנותיהם השולחים אותן חופשיות עם גברים. וכך אמר: “הלא ישכבו איתן באין מפריע!” היסברתי לו שאין העולם הפקר, וכי הבנות הישראליות מחונכות ומרוסנות, (שיהיה כך).השוינו את הבת הישראלי לבת הבדוית והעלינו את הבדוית על נס. לידבריו. בת בדוית תחפש בלילה עז שאבדה ותמצאנה לפי דידור אבנים ותשיב אותה למאהל. בת ישראלית לא תעשה זאת. לידבריו חיי הבת הבדוית קשים משום שהיא עובדת כל היום. לעומתה הבנות ישראליות יפות, נקיות ורעננות משום שאינן עובדות. מדבריו משתמעת התשוקה ליזכות בהנאות שמעניקות כיביכול הישראליות. בשעה 1100 ניפרדנו. נתתי לו ארגז ובו בגדים ותיק עור רועים מהמין שהבדוים במדבר יהודה נוהגים לשאת על מותניהם. קמנו וניפרדנו לשלום תוך שאני מצאתי באיש הזה מקור לא אכזב לישאלותי.