אֶחָד גְּדָל כֹּחַ, כְּפִי נָאֳמוֹ / יִתְגַּדָּל,

שׁוֹכֵן לְבַדּוֹ עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ / יִתְקַדָּשׁ.

בָּרָא בְּרִיאוֹתָיו לְמַעַן כְּבוֹד

זִכְרוֹ, וְעוֹד צִוָּם בְּטֶרֶם אֲבוֹד

נַפְשָׁם לְהִתְקַדֵּשׁ, שְׁמוֹ לַעֲבוֹד.

יִדַּל כְּבוֹד הַכֹּל וְהוֹד נָעֳמוֹ / לֹא יִדָּל,

עָלָיו אֲחַדֵּשׁ שִׁיר, בְּכָל עֵת כְּמוֹ / יִתְחַדָּשׁ.

רָמָה יְמִינוֹ יוֹם פְּדוּת נַחֲלָה

וַיַּעֲשֶׂה לָהּ כָּל אֲשֶׁר שָׁאֲלָה

עינה, ובתהל כרוב הללה –

כָּבוֹד בְּאֶרֶץ הַצְּבִי רוֹמְמוֹ / כַמִגְדָּל,

וּדְמוּת יְקָר כִּסֵּא זְבוּל קִיְּמוֹ / בַמִּקְדָּשׁ.

מַה תִּדְאֲגוּ, בָּנִים אֲשֶׁר נוֹחֲלוּ?

הִנֵּה תְקוּמוּן עוֹד וְלֹא תִפְּלוּ.

אַל תִּתְּנוּ דֹמִי, לְאֵל יַחֲלוּ!

עַד שׁוּב לְאוּלַמּוֹ וְסוֹד לַחֲמוֹ – / לֹא יֶחְדַּל

פִּיכֶם וְהוֹדוּ לוֹ וּבָרְכוּ שְׁמוֹ / הַנִּקְדָּשׁ.