רפרודוקציה של ציור קיר בפומפי

עַל סַף הָאַכְסַדְרָה, הַמְשָׁרְתוֹת כֻּלָּן מֵאָחוֹר,

הִיא עוֹמֶדֶת, דְּמוּת גְּבוֹהָה בְּלָבָן,

בְּצִפִּיָּה הַמַּזְכִּירָה כַּלָּה בִּבְגָדֶיהָ;

אֲבָל יוֹדַעַת גַּם מַה מְּחַכֶּה לָהּ,

הִיא מִסְתַּכֶּלֶת קָדִימָה בְּמַבָּט

שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה דָּבָר.

לְצִדָּהּ, קְטַנָּה כְּיַלְדָּה,

נוֹשֵׂאת־הַכֵּלִים אוֹחֶזֶת חֶרֶב

בַּיָּד, בְּעָמָל מְנַסָּה לְהַשְׁתִּיק

קוֹלוֹת מִמַּרְאֵה שֶׁקָּם לְעֵינֶיהָ.

וּשְׁלֹשָׁה פַּרְצוּפִים סַקְרָנִיִּים מֵאָחוֹר,

כְּמוֹ קָהָל, מַבִּיטִים בִּנְקֻדָּה אַחַת,

יוֹדְעִים שֶׁצָּרִיךְ לְהַגִּיעַ מִשָּׁם מַשֶּׁהוּ;

– “וְלֹא חָשׁוּב מָה, הָעִקָּר לִרְאוֹת”.