פַּעַם הָיִיתִי בוֹכָה
כְּשֶׁהַכֹּל הָיָה נִתָּק
וְהַחוּטִים פָּרְחוּ מִמֶּנִּי
כְּכָל קַרְנֵי אַכְזָב.
אָז הָיוּ נוֹפֵי קְבָרִים
קָמִים מִן הַחשֶׁך,
אָז הָיוּ אַגְמֵי־אֵימָה
יוֹרְקִים בִּי קְרִירוּתָם.
הַיּוֹם אֵינִי בוֹכָה
בְּתוֹךְ הַלַּבָּה הַיּוֹרֶקֶת.
הַיּוֹם אֲנִי שׁוֹתֶקֶת
בְּתוֹכָהּ כְּפֶסֶל חַי.