ע"פ אהרני
“וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה”…
גַּם כַּיּוֹם יֵרָאֶה הַשְּׂלָו בְּאַרְצֵנוּ בְּמִסְפָּר רַב וְעָצוּם.
שַׂלְוִים
כָּל הַיָּמִים יִמָּצֵא בַּשָּׂדֶה, יְלַקֵּט זְרָעִים וְשִׁרְצֵי־עוֹף שׁוֹנִים. צִבְעוֹ חוּם־כֵּהֶה, כְּצֶבַע הַסְּבִיבָה, וּלְכָל אֹרֶך גּוּפוֹ עוֹבְרִים קַוִּים לְבָנִים.
קְצָרוֹת הֵן כַּנְפֵי־הַשְּׂלָו וָלֹא יֵיטִיב לָעוּף. אַךְ מַרְבֶּה הוּא לְהַלֵּךְ בְּרַגְלָיו הַחֲזָקוֹת. בְּמַקּוֹרוֹ וּבְצִפָּרְנָיו יְנַקֵּר וִיחַטֵּט בֶּעָפָר לִמְצוֹא אֶת מְזוֹנוֹ.
אֶת קִנּוֹ יָכִין הַשְּׂלָו בַּשָּׂדֶה. חוֹפֵר הוּא גּוּמָה קְטַנָּה, יְרַפְּדֶנָּה בְּקַשׁ, וְהָאֵם תָּטִיל בָּהּ מִשְּׁמֹנֶה עַד שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה בֵּצִים. כַּעֲבוֹר זְמָן יִבָּקְעוּ מֵהֶן אֶפְרוֹחִים קְטַנִּים, וְהַהוֹרִים יְלַמְּדוּם לְחַטֵּט בָּאֲדָמָה וּלְהוֹצִיא אֶת הַתּוֹלָעִים.
רַבִּים הֵם אוֹיְבֵי הַשְּׂלָו. הַחַיּוֹת וְהָעוֹפוֹת הַטּוֹרְפִים – כֻּלָּם יַעֲשׂוּ בּוֹ שַׁמּוֹת, יַשְׁמִידוּהוּ בְּלִי הֶרֶף. אַךְ נוֹרָא מִכָּל אוֹיְבָיו הוּא הַחֹרֶף הַקָּר. לָכֵן יִדֹּד הַשְּׂלָו מֵאֶרֶץ־מוֹלַדְתּוֹ, מִן הַצָּפוֹן, לְאַפְרִיקָה הַחַמָּה לַחֲרוֹף שָׁם. אֶת־מַסָּעוֹ יַעֲשֶׂה בַּלֵּילוֹת.
אָז יַעֲבֹר גַּם אֶת אַרְצֵנוּ. מִפְּנֵי קֹצֶר כְּנָפָיו יִכְבַּד עָלָיו מְעוּפוֹ, גַּם סַעֲרַת־הַיָּם תַּלְאֶנּוּ, וְהוּא נוֹפֵל רְפֵה־אוֹנִים בְּאַחַד הַלֵּילוֹת עַל חוֹלוֹת־הַחוֹף, בְּיִחוּד בִּסְבִיבוֹת עַזָּה. בְּמִסְפָּר גָדוֹל יָבֹא, לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב. בִּן־רֶגַע יִתְפַּשֵּׁט לְכָל עֵבֶר וְיַעֲלֶה בַּהֲמוֹנָיו עַל כָּל הַסְּבָכִים הַקְּטַנִּים לָנוּחַ עֲלֵיהֶם.
יוֹדְעִים תּוֹשְׁבֵי־הַמָּקוֹם אֶת מוֹעֵד בּוֹא הָעוֹף הַזֶּה וְכָל הָעָם מִנַּעַר וְעֵד זָקֵן יֵצֵא בְּפַנָּסִים וּבַאֲבוּקוֹת לְצוּדוֹ. בַּיָּדַיִם וּבַמִּכְמוֹרוֹת יַאַסְפוּהוּ לַאֲלָפִים וִיבִיאוּהוּ לֶעָרִים הַגְּדוֹלוֹת לְמָכְרָה.
מְעַטִּים מִמֶּנּוּ נִשְׁאָרִים לִדְגּוֹר בְּאַרְצֵנוּ, בַּבִּצּוֹת וּבַשְּׁפֵלוֹת.