בחדשים האחרונים זכינו לראות לראשונה את “ניר” נכנס לפעולה התישבותית בעלת ערך, בהלוותו למעלה מארבעת אלפים לירות לבנק־הפועלים לשם סידור האשראי לזמן ארוך סכום 14.500 לירות בערך, לעזרת התישבותן של אחת־עשרה נקודות חדשות. וחבל, חבל מאוד: ראשית כל על זה שפעולתו הראשונה של “ניר” נעכבה במשך שנים מרובות כה; ושנית, חבל על שכוחו של “ניר” גם כיום הוא עדיין דל כה, אפסי כמעט, לעומת צרכינו ההכרחיים הרבים עד למאוד.

והן לוּ מלכתחילה הוגשה בפני ציבורנו התכנית להקמת “ניר” באותה הצורה שהוקמה לבסוף: להיות רק מכשיר להתישבות עובדים, כי אז היתה התכנית מרכזת מסביבה את מאמציהם של כל העובדים העברים – כמו שהתרכז ציבורנו מסביב למוסדותיו האחרים – ואז היה אולי מגיע כיום הונו של “ניר” כדי עשרות אלפים לירות, והיה יכול כבר לשמש מכשיר נאה לפעלנו.

ועולם… ואולם חברינו שטיפלו ביסוד “ניר” לכתחילה שאפו בימים ההם – ימי גודל הלבב בציבורנו – לנפחו בלי שיעור ולעשותו בעיקר מעין שרביט־שלטון על כל ציבור עובדינו החקלאים, ועררו בזה מלחמה על מוסד זה להחלישו ולהמעיטו עד היום הזה.

אמנם כוונתם של חברינו אשר טיפלו אז ביסוד “ניר” היתה בוודאי לטובה, ורק מתוך חרדתם הנאמנה ליסודות תנועתנו ניסו אז לעצב את צורת “ניר” באותו הדפוס שקידשו לה; שהלא באותה התקופה לא האמינו בהסתדרותנו, כי חבריה יאמנו ליסודותיה; ולכן חיבלו תחבולות איך להבטיח בתוקף תקנות מאושרות על ידי ממשלת הוד מלכותו, את נאמנותנו לעצמנו. אך חרדה יתרה זו גרמה בכל אופן בשעתו לפולמוס “ניר” המפורסם, אשר קירר אז את יחס ציבורנו לעצם המוסד, אף־על־פי שאחרי אותו הפולמוס כיונוהו למסילת פעולתו הנכונה, בלי ככל מגמות צדדיות, והוא יכול להיות מוסד של תועלת עצומה וברכה רבה לציבורנו כיתר מוסדותינו הכלכליים: קופת־חולים, בנק־הפועלים, “המשביר” ו“תנובה”.

חבל, חבל איפוא מאד על האיחור הרב בפעולות “ניר”. ואולם, עקב אשר אחרנו כה, חובה עלינו כיום להתמסר למוסד זה בכל מאמצינו, למען הגדל כוחו במהירות רבה. כי הן לא נוכל להשלים עם המצב הזה של חוסר גידול בהתישבות העובדת! ואם נתמסר בכל מאודנו להגדלת ההון של “ניר”, אזי תחת התלם הצר הזה אשר נכנס בו “ניר” בשותפות עם בנק־הפועלים, נגיע במהרה לפעולה ענפה ורחבה מאוד.

הגדלת הונו ואונו של “ניר” הוא כיום מן הצרכים הראשונים של הסתדרותנו, ועל כולנו להירתם לפעולה זו, לפעול ולהפעיל.

טבת, תרצ"ג (1933)