חַיַּי אֵינָם זוֹ שְׁעַת רוֹמְמוֹתַיִם,

בָּהּ תֶּחֱזֵנִי כֹּה נִמְהָר.

אֲנִי הָעֵץ נוֹפִי לוֹ יַרְכָתַיִם,

רַק פֶּה אֶחָד מִפִּיּוֹתֵי אַלְפַּיִם,

וְזֶה אֲשֶׁר לָרִאשׁוֹנָה נִסְגָּר.

פּוּגָה אֲנִי אֲשֶׁר בֵּין שְׁנֵי קוֹלוֹת

הַמִּתְקַשִּׁים זֶה עִם זֶה לִחְיוֹת,

כִּי הַקּוֹל מוֹת רוֹצֶה לַעֲלוֹת –

אֲבָל בָּאִינְטֶרְוָל הָאָפֵל

בְּרֶטֶט יַשְׁלִימוּ.

וְהַשִּׁיר יָפֶה.

אוֹתְךָ אֶמְצָא בְּכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה,

שֶׁהֵם לִי כְּאָחִים וְכִידִידוֹת;

בַּזְּעִירִים אַתָּה עוֹבֵר כְּהֵלֶךְ,

וּבַגְּדוֹלִים אַתָּה אוֹמֵר כָּבוֹד.

כַּךְ הַכֹּחוֹת הַמֻּפְלָאִים יִנְקֹפוּ

וְכָל דָּבָר יָחֹנּוּ בְעָבְרָם:

שִׁפְעָם בַּשֹּׁרֶשׁ, בַּגְּזָעִים יַחְלֹפוּ,

וּתְשׁוּבָתָם תַּזְהִיר בַּנּוֹף הָרָם.