1.    🔗

בַּקַּיִץ עוֹמֵד הַזָּר בַּשַּׁעַר.

מֵאֲחוֹרָיו נִפְרָשׂוֹת גְּלִימוֹת יָם

כֵּהוֹת וְרֵיחַ מֶלַח וְעֵץ רָטֹב

נוֹשֵׁם מִבְּשָׂרוֹ. מַעֲמַקָּיו קוֹרְאִים

לְמַעֲמַקַּי וְשְׁחָפִים צוֹרְחִים.

הוּא מְזַמֵּן אֶת עֵירֻמִּי הַגָּדוֹל לַעֲבֹר

בְּמֶרְחָבָיו, סְפִינָה חֲלוּלָה עַל שְׂפָתַיִם

כְּחֻלּוֹת שֶׁאֵינָן מַסְגִּירוֹת אֶת זַעַם

הַטְּבוּעִים.

נוֹטֵל אוֹתִי בְּחֹסֶר־כֹּל, וּמִתּוֹךְ בּוּרוּת

הַשִּׁכְחָה אֲנִי מְנַסָּה לְדַבֵּר בִּשְׂפַת

הַמְּצוּלוֹת, בִּשְׂפַת הַזּוֹרֵחַ בַּחֲשֵׁכָה –

בְתוֹךְ הָרָעָב הַמְעַרְפֵּל אֶת דַּעְתִּי אֲנִי

שׁוֹמַעַת דָּגִים מִתְפַּתְּלִים מִצְּחוֹק

בְּיָדָיו –

הוּא מַעֲבִיר יָם בִּשְׂעָרִי וּמְגַלֶּה

זְרוֹעוֹתַי מַאֲפִירוֹת מִתְּשׁוּקָה

וּבוּשָׁה. וַאֲנִי מְמַהֶרֶת לְהָנִיף מִלִּים

כְּמוֹ כּוֹסוֹת שֵׁכָר, דְּגָלִים מוּל צְחִיחוּת הַמַּיִם הַגְּדוֹלִים.

הָאוֹר הָעַז שֶׁל הָעוֹנָה הַשְּׁחוּנָה

עוֹשֶׂה בְּגוּפוֹ דְּבַשׁ שָׁחוֹר וּבְגוּפִי מְכַרְסֵם סְבִיב הָעֲצָמוֹת.

2.    🔗

אָחִי הַיָּקָר, הַתְּשׁוּקָה אָחֲזָה רַכּוֹת בְּפָנַי

כְּשֶׁצּוֹתַתִּי לַזְּמַן שֶׁהִתְרוֹמֵם מֵעֵבֶר לַסִּפּוּן

מַרְטִיב אֶת הַמִּטָּה בְּיֵאוּשׁ קַר.

אָחִי הַיָּקָר, אֲנִי מְפַחֶדֶת לוֹמַר

אֶת שִׁמְךָ עַד הַסּוֹף.

עַל הַחוֹף, בִּקְצֵה מִגְדָּל מִתְנוֹסֵס פַּעֲמוֹן

זָהָב – מְאוֹת שָׁנִים אַף אֶחָד

לֹא מַכֶּה עַל הַקֹּר הֶעָנֹג.

אַנְשֵׁי הָעֵצִים פּוֹרְשִׂים יָדַיִם יְרֻקּוֹת

וּמְמַלְמְלִים בִּלְשׁוֹנוֹת שֶׁל אוֹר

וַאֲנִי רוֹצָה לִשְׁכֹּחַ אֲגַם אָפֹר

עָצוּר, שֶׁתַּחַת עוֹרוֹ – שֶׁהַזְּמַן

לֹא מוֹתִיר בּוֹ סִימָנִים – מַחֲשָׁבָה

לֹא מְפֻעְנַחַת.

רַעַשׁ צְעָדִים בְּהוּלִים מְהַדְהֵד

עַל חוֹמוֹת הָעִיר – מִלְחָמָה מֻכְרֶזֶת

בֵּינִי וּבֵינְךָ. בַּרְוָזִים עֲטוּפִים שַׁעֲוָה דַּקָּה

לֹא נָסִים מִפְּנֵי סַכִּינֵי הַקֹּר

וְרֵיחַ קָפֶה חַם מוֹלִיד תִּקְוָה

בָּנוּ, בַּעֲלֵי הַכָּנָף הַשְּׁקוּפָה בְּיוֹתֵר, בַּעֲלֵי הַזִּכָּרוֹן

הַקָּצָר בְּיוֹתֵר.

בְּעֵירֻמְךָ הַגָּדוֹל אַתָּה מְסָרֵב

לָגֶשֶׁת וְעֵינֶיךָ חֲלָקוֹת מֵאֵפֶר

לָבָן שֶׁל אַהֲבָה. מֵאֲחוֹרֵי וִילוֹנוֹת

כֵּהִים פְּנֵי הַיּוֹם נִמְחָצוֹת.

נֶצַח הַהֹוֶה אֵינוֹ יוֹתֵר אוֹ פָּחוֹת

מִתּוֹדָעַת־הַכִּלָּיון וְהַצְּחוֹק הָאוֹחֲזִים

בָּנוּ מֵעַל תְּהוֹם מֵצֵן שֶׁל תְּשׁוּקָה.

מִבַּעַד לְעַרְפֶל הָאַלְכּוֹהוֹל

אֲנַחְנוּ רוֹטְטִים חֹם סָמוּךְ

לְחֹם, כְּמוֹ סְפִינוֹת אוֹבְדוֹת

כָּל אוֹר קָבוּעַ מַטְעֶה אוֹתָנוּ, עוֹשֶׂה

עַצְמוֹ בַּיִת: שִׁגְיוֹנוֹת הַקִּרְבָה שֶׁל הַדָּם

הַשָּׁחוֹר.

אָחִי הַיָּקָר, הַאִם אֵינְךָ אָחִי

הַיָּקָר? בְּתוֹךְ חִידַת הַזָּרוּת

עֵינֶיךָ שְׁנֵי אֶגְלֵי אוֹר – שֶׁל מִי

הַפָּנִים הָאֵלּוּ מֵעָלַי וּמִצְּדָדַי

נָמֵר, כּוֹכָב אוֹ פֶּרַח?

הַבְּכִי מַכֶּה בַּגּוּף הִנְנוּ כָּל דָּבָר

וְשׁוּם דָּבָר – וְהַזְּמַן פּוֹרֵם אֶת הַלֵּב

לִכְנִיעָה, לְוִתּוּר עַל הַשֵּׁם.

מִמָּחָר, בָּאוֹר, בָּרְחוֹב, כָּל נַעַר,

אָחִי, הוּא אַתָּה. וַאֲנִי? אֲנִי

רוֹצָה לְחַבֵּק כָּל מִי שֶׁיָּכוֹל לְהַטִּיל

בְּתוֹכִי צֵל, לִנְשֹׁם רוּחַ.

לִתְפֹּס בַּשֶּׁמֶשׁ שֶׁהַזְּמַן מֵשִׁיט בַּאֲדִישׁוּת

מֵאֶרֶץ הַחַיִּים לַמֵּתִים

לִתְפֹּס בַּכַּף אֶת הַשְּׂרֵפָה הַגְּדוֹלָה

מִבַּעְדָּהּ פָּנֶיךָ מְחַיְּכוֹת, כְּבָר לֹא

נִרְאוֹת