זֵרֵי פְּרָחִים מֻנָּחִים בַּמִּטָּה.

שֶׁפַע צָהֹב וְלָבָן מַסְתִּיר אֶת אֵימַת הַחוֹלָה.

דְּחִיָּה מֻחְלֶטֶת שֶׁל אַהֲבָה, אוֹפֶלְיָה,

מוֹצֵאת תֹּאַם גַּם בֵּין סַבְיוֹנִים לְאוֹרְכִידֵאָה.

כְּשֶׁהַתְּשׁוּקָה קוֹרֶסֶת אֶל הַיֵּאוּשׁ

הַגּוּף מֻתָּר לְכָל פַּרְשָׁנוּת.

מִתַּחַת לְעוֹרוֹ הַקַּר שֶׁל סָדִין

אֲנִי מְבִינָה זֹאת לְהַפְלִיא.

הָעשֶׁר קוֹדֵחַ מִתּוֹךְ הַבִּזְבּוּז, קָשֶׁה

מִנְּשׂא. אוּלַי יִסְתְּמוּ הַפְּרָחִים פִּיּוֹת

קְטוּמִים יֶחְדְּלוּ מֵרְצוֹנָם הַבִּלְתִּי פּוֹסֵק

לִבְעֹר בְּתוֹךְ יֹפִי אֶחָד סָגוּר

עַד שְׂפַת מוֹתוֹ

כְּשֶׁהַתְּשׁוּקָה קוֹרֶסֶת אֶל הַיֵּאוּשׁ

אֲנִי מְבִינָה זֹאת לְהַפְלִיא

אֶלֶף לְשׁוֹנוֹת יֵשׁ לְהַשְׁתִּיק

בְּתוֹךְ גּוּף (גּוּפִי?), שֶׁהָיָה גּוּפְךָ – מוּזָר…

תַּחַת עֵינַי הַמִּשְׁתָּאוֹת בְּגָדַי בּוֹעֲרִים

לְלֹא קוֹל וּבְתוֹכְכֵי פִּרְחֵי הָאֵשׁ הַהַשְׁחָתָה

לוֹעֶגֶת עַל יֹפִי קָצָר, מְמָרֵר

כְּשֶׁהַתְּשׁוּקָה קוֹרֶסֶת אֶל הַיֵּאוּשׁ

אֲנִי מְבִינָה זֹאת לְהַפְלִיא

וְשׁוֹקַעַת תַּחַת עוֹרוֹ הַקַּר שֶׁל נָהָר

לִקְטֹף פְּרָחִים צְהֻבִּים

וּלְבָנִים שֶׁל שִׁכְחָה