פַּחַד הוּא קְצוֹת עָלִים וּזְרָדִים מֵהֶם מַתְחִילָה עַכָּבִישָׁה
אֶת עֲבוֹדָתָהּ. אַחַר כָּךְ הַקָּפוֹת. מַעֲשֵׂה שִׁגְרָה.
הָאֹרֶךְ הַזֶּה טוֹוֶה חוּטִים שֶׁל צַיְּתָנוּת, לֹא שְׁפוּיָה. וְכָךְ
יֵשׁ מֵאֲחוֹרֵי גּוּפִי דְּבָרִים שֶׁאֵינָם מִשְׁתַּנִּים, כְּמוֹ הָיוּ לְכוּדִים
בְּעִנְבָּר. אַתְּ שׁוֹמַעַת? עַכְשָׁו הֵם צוֹעֲקִים
דֶּרֶךְ גּוּפִי שֶׁאֲנִי שׁוֹמַעַת מֵרָחוֹק.
עָלַי לְהָצִיף אֶת חֲרִיצֵי הָעַכָּבִישָׁה
הָאֲפֹרָה. לְהַחֲלִיף אֶת יְדִיעַת הַחֻקִּים
בְּאַהֲבָה