בְּהִתְגַּבֵּשׁ חֲלוֹמוֹת לְמַסֶּכֶת מַמָּשׁ אֲפֹרָה
לֹא אָבַד זָהֳרָם
אֲבָל פְּנֵיהֶם שֻׁנּוּ.
בִּשְׂדוֹת הַגַּעַשׁ לְעוֹלָם הָאֵשׁ הִיא עֲצוּרָה
אַךְ הַצּוּרָה הִיא אֲחֵרָה בְּאֵלֶּה שֶׁעֻנּוּ…
וְיֵשׁ בָּהּ מִן הַיֹּפִי הָאַחְרוֹן
וּמִן הַדַּעַת אֶת הַשּׁוֹט
וּמִן הַוִּתּוּרִים כְּנִצָּחוֹן
וּמִן הַנִּצָּחוֹן עַל מוֹת — —
אוֹ אָז יַבִּיט אָדָם אֶל אֶרֶץ הַפָּנִים
הַחֲרוּשָׁה מַכְאוֹב
וַחֲרוּטָה מַחְשָׁב,
וְיִבָּהֵל מְאֹד בִּזְכֹר כִּי לְפָנִים
הָיָה הָאוֹר מוֹלֵךְ בִּשְׂדוֹת פָּנָיו,
רַק רֶגַע יִבָּהֵל וְעֵת יַחְשִׁיךְ
יָבוֹא הָאוֹר אֵלָיו
מֵעֵבֶר לַנִּצְרָב.
וְלַקְּמָטִים יִשַּׁק. עִקְּבוֹת הַתַּהֲלִיךְ
שֶׁל תַּבְעֵרַת הַחֲלוֹמוֹת
לִמְעַט זָהָב.