יָמִים הִיא יוֹשֶׁבֶת מוּל אָבִיהָ

פָּנֶיהָ עֲרֻמִּים

כְּאוֹמֶרֶת לוֹ

הִנְנִי אָבִי

מֻנַּחַת לְפָנֶיךָ כְּתַפּוּחַ בִּקְעָרָה

כְּחַרְצִית בַּאֲגֻדַּת חַרְצִיּוֹת

אַתָּה שֶׁבָּרָאתָ אוֹתִי

בְּרָא אוֹתִי בַּשֵּׁנִית מִמַּה שֶּׁאֲנִי

הַבֵּט בִּי הֵיטֵב וּרְאֵה

אֶת מִי שֶׁהִתְחִילָה כְּטִפָּה סְרוּחָה

וַעֲתִידָה לִגְמֹר כְּעָפָר וָאֵפֶר

הַאִם תַּצְלִיחַ לְזַהוֹת אֶת הָאֵימָה שֶׁלְּךָ

נוֹבֶטֶת בְּעֵינַי

הַאִם תַּצְלִיחַ לִבְחֹר אֶת הַצֶּבַע הַנָּכוֹן

לַדָּם הַנֶּחֱלָשׁ בְּכֵלָיו

הַאִם יַעֲלֶה בְּיָדְךָ שִׂרְטוּט זָוִית הַפֶּה

הַמִּתְעַקֶּלֶת בְּדִיּוּק כְּשֶׁלְּךָ

הַבֵּט בִּי הֵיטֵב אַבָּא

כְּפִי שֶׁלֹּא הִבַּטְתָּ בִּי מֵעוֹלָם

כְּפִי שֶׁלֹּא תַּבִּיט בִּי יוֹתֵר

צַיֵּר אֶת הִשְׁתַּקְּפוּתְךָ זוֹחֶלֶת בְּתוֹךְ דִּמְעָתִי

אָבִי

צַיֵּר אוֹתִי