לזכר אִמי

וְכָעֵת מֵעַל רֹאשָׁהּ שָׁרְשֵׁי עֲנָנִים חוּמִים

שׁוֹשָׁן מֶלַח דַּק לְרַקּוֹתֶיהָ פְּנִינִים שֶׁל חוֹל

וְהִיא שָׁטָה בְּתַחְתִּית הַסְּפִינָה בֵּין עַרְפִלִּים קוֹצְפִים

בְּמֶרְחָק שֶׁל מַיְל לְפָנֵינוּ בְּעִקּוּל הַנָּהָר

נִרְאֵית־לֹא נִרְאֵית כְּמוֹ אוֹר עַל גַּל

בֶּאֱמֶת שֶׁאֵין הִיא שׁוֹנָה – נְטוּשָׁה כְּמוֹ כֻּלָּם

מתוך דו"ח מעיר נצורה, 1983