אִשְׁתִּי וִילָדַי מְצוּיִים בְּדֶלֶת הַבַּיִת

וּמִתְפַּזְּרִים בְּשׁוּרוֹת בֶּחָצֵר,

וַאֲנִי אוֹמֵר לָהֶם:

אִם הֻצְרַכְתִּי לָצֵאת אֵצֵא,

וְהֵם מְשִׁיבִים בְּלִי שֵׁם וּבְלֹא מַלְכוּת:

אִם אַתָּה זָז, כֻּלָּנוּ מִכָּאן,

שֶׁאֵין אֶחָד בָּעוֹלָם הַזָּז לְבַדּוֹ.