"אֲנִי חוֹפֵר גֻּמַּת מִשְׂחָק

בְּאַדְמַת כּוֹכַב הַצָּפוֹן",

הַדְּבָרִים יָצְאוּ הוּא נִכְנַס

לְחֶדֶר אַחֵר כְּבָר רָאִיתִי.

 

"הַחֻקִּים עַכְשָׁו קוֹרִים

מַמָּשׁ בָּרְחוֹב לְיָדֵנוּ: לְעוֹלָם

הָרִיצָה בְּמוֹרָד אֵינָהּ שׁוֹמֶרֶת כֹּחַ

לָרַגְלַיִם הָעוֹלוֹת מִמֶּנָּה",

הוּא אָמַר בְּדִיּוּק אוֹתוֹ מַרְאֶה

שֶׁפַּעַם רַגְלַי תֵּדַעְנָה.

 

"אֲנִי חוֹזֵר בִּי מֵהַדְּבָרִים

שֶׁלּוֹחֲשׁוֹת לִי הַשְּׂפָתַיִם,

רַק עָלַי הִטִּילוּ לְטַפֵּל

בְּכָל אֵלֶּה הַשָּׁנִים בָּן נוֹלַדְתָּ".