וַעֲדַיִן לְחַפֵּשׂ בַּיּוֹמָן

דַּף שֶׁכֻּלּוֹ רֵיק, עַד

שֶׁלֹּא בָּרוּר אִם הָיָה הַיּוֹם הַזֶּה,

אוֹ כְּמוֹ הֶחֳדָשִׁים, יִתָּכֵן שֶׁיֵּשׁ

פֹּה זְמַן וְיִתָּכֵן שֶׁאֵינוֹ,

וְרַק הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, הַמְכֻנֶּה

בַּיּוֹמָן שַׁבָּת, בָּטוּחַ לְעַצְמוֹ

שֶׁהוּא כְּבָר שָׁנִים מְדֻיָּק,

וְלָכֵן אֵינִי כּוֹתֵב עָלָיו בְיוֹמָנִי

שֵׁמוֹת וּמוֹעֲדִים חֲדָשִׁים שֶׁרַק יַטְרִידוּ.

וְהֵיכָן קַל יוֹתֵר לִמְצֹא

דַּף רֵיק, בְּיָמִִים שֶׁכְּבָר הָיוּ

אוֹ בְּאֵלֶּה שֶׁעֲדַיִן,

מַמָּשׁ מְקוֹם יוֹם שֶׁלֹּא נִכְתַּב,

לֹא שְׁמוֹ שֶׁל אָדָם

שֶׁצָּרִיךְ לְשַׂמֵּחַ אוֹתוֹ בַּפַּעַם הַזֹּאת,

לֹא אוֹתִיּוֹת שֶׁל אָדָם

שֶׁיֵּשׁ לְהִמָּנַע מִלִּרְאוֹתוֹ

בְּכָל יוֹם הֶעָתִיד לְהַגִּיעַ.

וְגַם מִינֵי הֶעָרוֹת יוֹמָן

שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן שִׁעוּרִין לַמְּקִלִּים

וּמִדּוֹת לַמַּחְמִירִים. שֶׁהֲרֵי מִפְּגִישָׁה אַחַת

עִם פָּנַיךְ, אוֹ עִם בֶּרֶךְ זָרָה

שֶׁהָלְמָה בַּבֶּטֶן כְּדֵי שֶׁנִּפֹּל,

אֶפְשָׁר לִכְתֹּב מַסְקָנוֹת רַבּוֹת

וְאַזְהָרוֹת יוֹמִיּוֹת לָאֵיבָרִים

שֶׁיָּגֵנּוּ עַל עַצְמָם בַּפַּעַם הַבָּאָה

כְּשֶׁפּוֹגְשִׁים אֶת פְּנֵי יַלְדוּתֵךְ

אוֹ אֶת הַבֶּרֶךְ שֶׁמַּכָּה.