הוֹצֵאתִי עַצְמִי מֵחֲלוֹם הַלַּיְלָה

כְּדֵי לְהָגֵן עַל לִבִּי

לִסְפֹּר אֶת עֲלֵי דָּמוֹ

מַה יָּבֵשׁ מַה טָּרִי,

נָעִים לַלֵּב בְּיָדִי לְקַפֵּץ

כְּמֻקְצֶה שֶׁהָפַךְ לְנָגוּעַ,

בְּאֵין גּוּף אֵין לַלֵּב דְּאָגָה

וַחֲדָרָיו פְּטוּרִים מֵהַזֶּרֶם.

כְּמוֹ אָבִי הַחוֹלֶה וְאוֹמֵר לִי:

בּוֹא וְנַצַּח אוֹתִי,

תּוֹר חַיֶּיךָ הִגִּיעַ מִמְּךָ לְסַלְּקֵנִי.