שִׁמְעוּ נָא אַתֶּם עִנְיָנַי,

כָּל נֶדֶר שֶׁבָּכֶם, כָּל אִסּוּר, כֶּשֶׁל

בְּשֶׁטַח הָעוֹר וּבִשְׁרִיר הַלֵּב

וַאֲפִילוּ פֵּרוּר חָדָשׁ שֶׁדָּבַק בָּכֶם לִהְיוֹת

חֶלְקוֹ בְּתוֹכֵנוּ,

בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁבַּפֶּה אוֹ מִשְׁפָּטִים נְכוֹנִים

וּבְכָל הַלְשׁוֹנוֹת הַצּוֹמְחוֹת כְּאֵיבָרִים נוֹסָפִים

כְּדֵי לְהָבִיא אֶת נִדְרָם,

וּשְׁאָר הַהַנְהָגוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁלִמְּדַתְנִי אִשְׁתִּי

וּבָנַי הוֹרִישׁוּ לִי מֵהַפֶּלֶא.

שִׁמְעוּ נָא אַתֶּם עִנְיָנַי וּשְׁמַע כֻּלִּי

לְבַקֵש בָּזֹאת הַתָּרָה וְהַסְכָּמָה,

לֹא מִשּׁוּם כַּוָּנָה רָעָה

וְלֹא חֲרָטָה עַל מַעֲשִׂים טוֹבִים

וְלֹא אֵימַת הַדִּין אוֹ חֻלְשָׁתִי הַכּוֹבֶשֶׁת,

אֶלָּא רַק הַתָּרָה קַלָּה וּסְפוּרָה בְּשָׁעוֹת

כְּמוֹ אִשָּׁה שֶׁזָּקְנוּ פָּנֶיהָ וְיָבְשׁוּ דָּמֶיהָ

וְרַק קוֹלָהּ נִשְׁאַר כְּפִי שֶׁהָיָה

עֲדַיִן מִתְעַקֵּשׁ לְהֵחָשֵׁב מְפַתֶּה

בְּעֵת בִּשּׁוּלֵי הֶחָג.

ראש השנה תשס"ה