אֵילָתִי הֵרִימָה רֹאשָׁהּ הֶעָגֹל

אֶל מוּל מֵרוֹמֵי הַשָּׁמַיִם.

אֵילָתִי אִיְּמָה בְּיָדָהּ הַקְּטַנָּה

(וְהִיא עוֹד אֵינָהּ בַּת שְׁנָתַיִם).

וּ“פוּיָה” קָרְאָה לְאַלְפֵי כּוֹכָבִים

צְנוּעִים שֶׁבִּצְבָא הַשָּׁמַיִם,

וּבְיָד מְבַטֶּלֶת דָּחֲתָה אֶת כֻּלָּם

(וְהִיא עוֹד אֵינָהּ בַּת שְׁנָתַיִם).

– יָרֵחַ! יָרֵחַ! – אֵילָתִי דָּרְשָׁה,

יָרֵחַ, יָחִיד בַּשָּׁמַיִם,

יָרֵחַ מַזְהִיר וְגָדוֹל, אֵין כְּמוֹתוֹ

(וְהִיא עוֹד אֵינָהּ בַּת שְׁנָתַיִם).