מֵרָחוֹק הֵבִיאָה סַבְתָּא

שְׁתֵּי בֻּבּוֹת, שְׁתֵּי אֲחָיוֹת.

בְּקֻפְסָה אַחַת שׁוֹכְבוֹת הֵן

וְאֵינָן מִתְקוֹטְטוֹת.

כְּחֻלַּת־עֵינַיִם רֹנִּי,

וְרֹאשָׁהּ כֻּלּוֹ זָהָב.

תַּלְתַּלִּים שְׁחוֹרִים לְרוּתִי,

וְכָל עַיִן כַּכּוֹכָב.

מִי יָפָה יוֹתֵר? הַגִּידוּ

בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים!

שְׁתֵּי בֻּבּוֹת הֵבִיאָה סַבְתָּא,

שְׁתֵּי בֻּבּוֹת מִמֶּרְחַקִּים.