שׁוֹטֵף מֵאָז בֹּקֶר הַגֶּשֶׁם,

נוֹטֵף עַל־גַּבֵּי הַשְּׁמָשׁוֹת.

וְתוֹךְ מִטָּתוֹ מֻטָּל דָּנִי

מִתַּחַת לְשֶׁבַע שְׂמִיכוֹת.

דּוֹלְפִים הַשָּׁמַיִם בְּלִי הֶרֶף,

בּוֹכִים הָעֵצִים, עֲרֻמִּים,

וְאִישׁ לֹא רָאָה פְּנֵי-הַשֶּׁמֶשׁ

אוּלַי זֶה שָׁבוּעַ יָמִים.

הַאִם גַּם הַשֶּׁמֶשׁ חוֹלָה הִיא?

הַאִם, עֲטוּפַת עֲנָנִים,

עַל קַיִץ חוֹלֶמֶת הַשֶּׁמֶשׁ

חוֹלֶמֶת לָהּ, נִים וְלֹא נִים?