לַעֲנָת אָשִׁירָה שִׁיר
לֹא עַל נֶשֶׁר אוֹ זָמִיר,
רַק עַל קוֹף קָטָן בֶּן־קוֹף,
אֱגוֹזִים אָכַל לָרֹב
וְחָלָה לַמָּחֳרָת.
(מַה תֹּאמְרִי עַל כָּךְ, עֲנָת?)
רָץ מַהֵר אֶל הָרוֹפְאָה.
הָרוֹפְאָה אַף הִיא קוֹפָה.
מִשְׁקָפַים לָהּ וָתִיק.
בַּחֲלַל אַלּוֹן עַתִּיק
מְקַבֶּלֶת הִיא חוֹלִים.
זְבוּב וָצָב, דְּבוֹרָה, נְמָלִים
מְחַכִּים אֶצְלָהּ בַּתּוֹר.
גְּדִי וָסוּס, שָׁפָן, חֲמוֹר,
נִדְחָקִים סְבִיב הָאַלּוֹן,
וּבָאֶמְצַע — טֶלֶפוֹן:
—צִיל —צִיל —צִיל! כָּאן הַקִּפּוֹד.
יַלְדָּתִי חוֹלָה מְאֹד.
בּוֹאִי תֵכֶף, הָרוֹפְאָה!
בּוֹאִי תֵכֶף, חֲבִיבָה!
— הֵרָגַע־נָא, מַר קִפּוֹד!
עֲסוּקָה אֲנִי מְאֹד,
אַךְ בְּעוֹד שָׁעָה קַלָּה
אֲבַקֵּר אֶת הַחוֹלָה. —
רוֹעֲשִׁים תֻּכִּי, אַוָּז,
תַּרְנְגֹלֶת וְטַוָּס.
עַיִן…רֶגֶל…אַף…גָּרוֹן…
וְצִלְצוּל הַטֶּלֶפוֹן:
— בְּנִי חָלָה, בְּנִי, הַפִּילוֹן.
הוֹי, הַצִּילִי הַתִּינוֹק!
הוּא כָּל כָּךְ, כָּל כָּךְ מָתוֹק!
— הֵרָגְעִי־נָא, הַפִּילָה!
מַה־לָּךְ? מָה הַבֶּהָלָה?
אֲרַפֵּא אֶת הַפָּעוֹט.
סַבְלָנוּת רַק, סַבְלָנוּת!
וְאַתָּה, בֶּן־קוֹף קָטָן,
מַה־לְּךָ, יַנּוּקָא, כָּאן?
מָה? זָלַלְתָּ אֱגוֹזִים
יְרֻקִּים מִן הָעֵצִים?
וְחָלִיתָ, כַּמּוּבָן?
לֵךְ הַבַּיְתָה, לַקְּקָן!
לֵךְ וְאַל תֹּאכַל דָּבָר
לֹא הַיּוֹם וְלֹא מָחָר! —
לֹא הִסְפִּיק הַקּוֹף לָצֵאת,
מְבֻיָּשׁ — וּבְיֶתֶר שְׂאֵת,
תּוֹךְ הָרַעַשׁ, הַשָּׁאוֹן,
מְצַלְצֵל הַטֶּלֶפוֹן:
— מְדַבֵּר כָּאן הָאֲרִי.
בְּנִי הַקָּט חָלָה, גּוּרִי.
בּוֹאִי תֵכֶף, בְּלִי שְׁהִיּוֹת!
אָנוּ מֻדְאָגִים מְאֹד.
מֵעָנָף לְעָנָף
תְּקַפֵּץ הַקּוֹפָה.
מֵעָנָף לְעָנָף
תְּמַהֵר הָרוֹפְאָה.
אֶל חֹרוֹ שֶׁל קִפּוֹד,
אֶל מִשְׁכַּן הַפִּילִים,
אֶל אַרְמוֹן הָאֲרִי —
לְעֶזְרַת הַחוֹלִים.
