הָאָרוֹן כַּמֶרְקָחָה:

בִּפְקֻדַּת הַגְּבֶרֶת,

מַטְרִידִים כָּל הַשְּׁכֵנִים

בִּגְלַל עוֹד דַּיֶּרֶת.

שִׂמְלַת־קַיִץ יְשָׁנָה

חֶרֶשׁ נֶאֱנַחַת:

— מַרְחִיקִים אֶת הַוְּתִיקִים

לְפִנָּה נִדַּחַת! —

שׁוֹאֲלִים אֶת הַמְּעִיל:

— אֵיזוֹ הִיא? — נֶהְדֶּרֶת!

רְאִיתִיהָ רַק אֶתְמוֹל

אֵצֶל הַתּוֹפֶרֶת.

הִיא דּוֹמָה לַעֲנָנָה

בְּתוֹךְ שְׁמֵי הַתְּכֵלֶת,

וְכֻלָּהּ ־כֻּלָּהּ שְׁזוּרָה

פִּרְחֵי חֲבַצֶּלֶת.

—חֹסֶר טַעַם! — אֲדֻמּוֹת

סָחוּ נַעֲלַיִם, —

לֹא נֵצֵא אִתָּה לִרְקֹד

אֲנַחְנוּ הַשְׁתַּיִם!

— רַק אִתָּנוּ תְּטַיֵּל

שִׂמְלָה־חֲבַצֶּלֶת, —

לָחֲשׁוּ אִישׁ אֶל אָחִיו

נַעֲלֵי הַתְּכֵלֶת.

— זְכוּרַתְנִי, גַּם אֲנִי…. —

חֶרֶשׁ נֶאֱנַחַת

שִׂמְלַת־קַיִץ יְשָׁנָה

בְּפִנָּה נִדַּחַת,

הָאָרוֹן כַּמֶרְקָחָה:

מְפַנִּים הַדֶּרֶךְ

לְדַיֶּרֶת חֲדָשָׁה,

שֶׁדָּמְתָה לְפֶרַח.