לַיְלָה, גֶּשֶׁם, סְעָרָה…

וּבַחוּץ, עַל הַגְּזוּזְטְרָה,

רוֹעֲדִים מִקֹּר שָׁפָן

וּשְׁכֵנוֹ, דֹּב מְצֻנָּן.

נֶאֱנָח מָרָה הַדֹּב:

— כְּבָר כֻּלִּי־כֻּלִּי רָטֹב!

בְּוַדַּאי אֶתְפֹּס בְּרוֹנְכִיט.

מַה תֹּאמַר אָז מַרְגָּלִית?

— אַל תִּבְכֶּה! — אוֹמֵר שָׁפָן

לִשְׁכֵנוֹ הַמְצֻנָּן.

— טוֹב לְךָ, מֵשִׁיב הַדֹּב —

שֶׁאֵינְךָ כָּל כָּךְ רָטֹב.

הֵן אַתָּה עַל גַּלְגַּלִּים!

אַךְ אֲנִי, בְּסַנְדָּלִים,

בְּלִי סָפֵק אֶתְפֹּס בְּרוֹנְכִיט,

מַה תַּגִּיד אָז מַרְגָּלִית?

וְהַדֶּלֶת נְעוּלָה.

וּבִפְנִים, בָּאֲפֵלָה,

לְבַדָּהּ, עַל כַּר לָבָן,

בְּלִי הַדֹּב, בְּלִי הַשָּׁפָן,

יְשֵׁנָה לָהּ מַרְגָּלִית.

מִיָּדָהּ גָּלְשָׁה מַפִּית,

הַמַּפִּית הָרְקוּמָה,

הַקְּטַנָּה, שֶׁנִּרְדְּמָה.

וּלְפֶתַע — שׁוּר! — נִצֶּבֶת

הַמַּפִּית וּמִתְרַחֶבֶת.

בַּיִת בָּהּ רָקוּם כָּחֹל.

מִסָּבִיב מַלְבִּין הַחוֹל.

גַּג אָדֹם, גְּזוּזְטְרָה וְרֻדָּה,

רְקוּמָה. וְעַל־יָדָהּ

צָץ פִּתְאֹם, מוֹרִיק אַלּוֹן.

אֶל הַבַּיִת, לַחַלּוֹן,

לְרִשְׁרוּשׁ עָלִים נוֹפְלִים,

מְטַפֵּס עַל גַּלְגַּלִּים,

מְטַפֵּס לוֹ הַשָּׁפָן

וְהַדֹּב הַמְצֻנָּן.

קְפֹץ! בַּבַּיִת הַקָּטָן

חַם וָטוֹב, הַס! יְשֵׁנִים,

זֶה מוּל זֶה, שְׁנֵי הַשְּׁכֵנִים.

נוּמָה, נוּמָה, הַשָּׁפָן,

נוּם, הַדֹּב הַמְצֻנָּן,

תּוֹךְ הַבַּיִת, בַּמַּפִּית

שֶׁרָקְמָה לָהּ מַרְגָּלִית.