לְגָד מִשְׁקָפַיִם גְּדוֹלִים עַל חָטְמוֹ,

וְחֹטֶם קָטָן לוֹ כְּזַיִת.

קוֹרְאִים לוֹ פְּרוֹפֶסּוֹר בָּרְחוֹב וּבַגַּן,

קוֹרְאִים לוֹ פְּרוֹפֶסּוֹר בַּבַּיִת.

וַיְהִי יוֹם אֶחָד, בָּא אוֹרֵחַ פִּתְאֹם,

אוֹרֵחַ, שֶׁאִישׁ לֹא הִכִּיר.

הִצִּיג אוֹתוֹ אַבָּא לִפְנֵי הַחֶבְרָה:

– פְּרוֹפֶסּוֹר יוֹסֵף בֶּן־יַקִּיר –

נִגַּשׁ אֵלָיו גָּד, הִתְבּוֹנֵן, מְהַסֵּס,

רֹאשׁוֹ כְּלַפֵּי אִמָּא הֵרִים:

– נָכוֹן? גַּם הַדּוֹד הוּא פְּרוֹפֶסּוֹר? – שָׁאַל,

– עַכְשָׁו נִהְיֶה שְׁנֵי חֲבֵרִים!