(מִגֶּרְמָנִית)
הָאַוָּז בּוֹכֶה: קַר! קַר!
הָאַוָּז קוֹרֵא: – סַנְדְּלָר!
יֵשׁ לִי כֶּסֶף, שְׁנֵי שְׁקָלִים,
נָא עֲשֵׂה לִי סַנְדָּלִים! –
הַסַּנְדְּלָר עוֹנֶה: – יָקָר!
לֹא הַכֶּסֶף הָעִקָּר.
יֵשׁ לִי עוֹר אָדֹם וָחוּם,
אַךְ אֵיפֹה נִקַּח אִמּוּם?
– הָאִמּוּם, – סָח הַסַּנְדְּלָר,
– הָאִמּוּם הוּא הָעִקָּר.
מִי יוֹדֵעַ, אִם עוֹשִׂים
אִמּוּמִים לְאַוָּזִים? –
הָאַוָּז בּוֹכֶה: קַר! קַר!
הָאִמּוּם הוּא הָעִקָּר.
מִי יוֹדֵעַ, אִם עוֹשִׂים
אִמּוּמִים לְאַוָּזִים?
