הַיָּם כּוֹרֵעַ לָלֶדֶת בְּשִׁפּוּלֵי הַחוֹף

וּמֵקִיא אֶת נִשְׁמָתוֹ פַּעַם אַחַר פַּעַם.

שַׁלְוַת מִיצָיו הוּפְרָה, מֵימָיו רָעִים וַחֲמוּצִים.

הוּא מוּטָח אֶל שְׂפָתוֹ מֵעָצְמַת הַהֶדֶף

וּבְרֹאשׁ מְרֻצָּץ מַנִּיחַ בָּהּ צֶדֶף.

הַיָּם כּוֹרֵעַ לָנוּחַ עַל גַב מֻגְבָּהּ שֶׁל שֻׁנִּית,

אַךְ עָלָיו לְהַמְשִׁיךְ וְלִבְרֹחַ מִלֹּעַ תְּהוֹם רוֹדְפָנִית.

צָמֵא לְחִבּוּק מְגוֹנֵן הוּא מֵאִיץ בְּגַלָּיו אֶל הַחוֹף,

אַךְ לִפְנֵי שֶׁהַחוֹל יַהֲפֹךְ לִרְצוּעַת אַכְזָבָה אֲרֻכָּה

הוּא מַצְלִיף בּוֹ גַּל אֲדִּירִים וּמַקְדִּים מַכָּה לְמַכָּה.

הַיָּם כּוֹרֵעַ לְזִנּוּק עַל קַו הָאֹפֶק.

מֵימָיו דְּרוּכִים, עֵינָיו רוֹשְׁפוֹת, גֵּווֹ מִתְקַמֵּר בְּאִיּוּם,

כַּפָּתוֹ הַשּׂוֹרֶטֶת נִשְׁלַחַת קָדִימָה בְּגַל

וְשּוֹלֶפֶת צִפֹּרֶן קְפִיצִית

שֶׁנִּשְׁבֶּרֶת לִפְנֵי הַסִּיּוּם.

הַיָּם כּוֹרֵעַ לָמוּת בְּשִׁפּוּלֵי הַחוֹף

וְרוּחַ קוֹרֵאת לַגַּלִּים לְהַמְשִׁיךְ לִדְחֹף.

שַׁלְוַת מִיצָיו חָזְרָה. מֵימָיו טוֹבִים וּמְלוּחִים.

הוּא כּוֹשֵׁל אֶל שְׂפָתוֹ בְּרֹאשׁ מֻרְכָּן,

קוֹרֵס עַל הַחוֹל וְחוֹרֵץ: עַד כָּאן!