וְאִישׁ לֹא חִבֵּק אֶת הַיָּם

בְּשָׁכְבוֹ כָּךְ שָׁקֵט,

מָלֵא רִצּוּדִים כְּסוּפִים וּמֶחֱווֹת,

שֶׁנָּבְעוּ בְּחִרְחוּר אֵינְסוֹפִי שֶׁל אֲדָווֹת.

גַּל מִתְגַּלְגֵּל וְגַל נֶעֱמָד עַל שֶׁלּוֹ.

גַּל מְלַגְלֵג וְגָל מִתְנַעֵר מֵעֻלּוֹ.

גַּל מִתְגַּלֶּה וְגַל מִתְגַּבֵּהַּ מוּלוֹ,

אִם תִּפְגֹש בּוֹ – גַּע בְּכֻלּוֹ.

שְׁכַב עָלָיו, גַּע לוֹ בַּחֹר,

הַקֵּף מִלְּפָנִים וְגַם מֵאָחוֹר,

הַנַּח לוֹ לָשֵׂאת אֶת גּוּפְךָ הַשּׁוֹכֵב

וַהֲפֹךְ אֶת גּוּפוֹ הָרוֹטֵט לְכַפְתּוֹר.

דַּבֵּר אֵלָיו, הֱיֵה בֶּן שִׂיחוֹ,

זְרֹם מִתּוֹכוֹ הָעִוֵּר אֶל תּוֹכוֹ,

הַלְבֵּן אֶת קִצְפּוֹ וּדְרֹשׁ בַּכּוּכִים הַלַּחִים,

כִּי

הַדָּם לֹא זוֹרֵם

אֲבָל הַמָּיִם

חֲתוּכִים.