קִבַּלְתִּי, מָשָׁאדוּ, סוֹנֶטָה מִמְּךָ,

וַהֲרֵינִי מוֹדֶה עַל הָרֶגֶשׁ הַטּוֹב,

אַךְ בְּשֵׁם הָאֱמֶת נָא הַרְשֵׁה לִי לִכְתֹּב

נִתּוּחוֹן שֶׁוַּדַאי תְּקַבֵּל בִּבְרָכָה.

הַבִּקֹּרֶת תִּהְיֶה יַשְׁנוּנִית וְנוֹחָה,

לֹא יִהְיֶה בָּהּ דָּבָר שֶׁחָלִילָה יִצְרֹב –

כִּי נָזִיר אֵצֶל אָח לַמִּנְזָר הוּא קָרוֹב,

וְכוּשִׁים בַּשָּׂפָה הֵם כִּבְנֵי מִשְׁפָּחָה.

הֲבָרוֹת בַּטּוּרִים לֹא סָפַרְתָּ, מָשָׁאדוּ:

חֶלְקָם קְצַרְצָרִים וְחֶלְקָם אֲרֻכִּים.

גַּם הַקֶּצֶב בַּשִּׁיר לֹא תָּמִיד מְלֻכָּד הוּא,

אַךְ אִם נְחַלֵּק לְטוּרִים נִזְקָקִים

אֶת הָעֹדֶף, אוֹ־אָז הַמִּשְׁקָל יִתְוַסֵּת,

וְנֵצֵא לֹא בְּרֶוַח וְלֹא בְּהֶפְסֵד.

אֶוָרישְׁטוּ דה וֵייגָה (Da Veiga, ‏1799–1837) – עיתונאי, משורר ופוליטיקאי ברזילאי יליד ריו דה ז’נֶרו. דה וייגה ידוע בעיקר כמחבר מילותיו של ההמנון הראשון של ברזיל (“ברזילאים עשויים לבלי־חת, הלאה מכם מורא השעבוד! אנו נשחרר את המולדת, או נמות למען ברזיל!”) ללחן שחיבר לא אחר מאשר הקיסר דון פדרו הראשון, שַׁליטה הראשון של ברזיל העצמאית. בניגוד למשתמע מן הטורים 7 ו־8 בסונטה שלעיל, דה וייגה לא היה לא נזיר ולא שחום־עור. זהותו של משאדו, המשורר הלא־יוצלח שאליו מופנית הסונטה, נותרה עלומה.