למר קלאודיוס פופלן, אמן האמייל והשירה

רִבּוּעֵי הַסּוֹנֶט, אַבִּירֵי הַשִּׁירָה –

עִם אוֹתוֹת אֲצֻלָּה וּגְדִילִים לְקִשּׁוּט

הֵם פּוֹסְעִים בַּסְּטָוִים בְּהָדָר וְעִקְּשׁוּת

אוֹ לוֹפְתִים חֲנִיתוֹת בְּסִתְרֵי הַטִּירָה.

אַךְ עַל סַף מַעֲלוֹת הָאַרְמוֹן, הַגְּבִירָה

מְצַפָּה לְבוֹאָם. כּוֹבָעָהּ הַפָּשׁוּט

מְכַסֶּה נִיצוֹצוֹת וּפְנִינִים. בִּנְחִישׁוּת

וּבְצַעַד מָדוּד הֵם יוֹצְאִים לְעֶבְרָהּ.

חַדְרָנֵי מַלְמָלָה, צֶמֶד קַל וְנוֹעָז,

הַטֶּרְצֶטִים נוֹטְלִים אֶת יָדָהּ בְּתוֹרָם

וּמוֹרִים אֶת דַּרְכָּהּ אֶל הַמֶּלֶךְ הָרָם.

הִיא תָּסִיר בְּפָנָיו אֶת הַכּוֹבַע, וְאָז

תִּתְגַּלֶּה כֹּה יָפָה, שֶׁרַק קְלָאוּדְיוּס יָהִין

לְצַיֵּר בָּאֵמַיְל אֶת גּוּפָהּ הֶעָדִין.

תֶּאוֹפִיל גּוֹטְיֶה (Gautier, ‏1811–1872) – משורר, סופר ומבקר צרפתי, שבצעירותו נמנה עם משוררי הרומנטיקה, ובבגרותו היה לתיאורטיקן המרכזי של זרם ה“אמנות לשם אמנות”, ולאחד ממנהיגיה של אסכולת הפרנאס. שארל בודלר, שהושפע ממנו רבות, הקדיש לו את “פרחי הרע”. קלאודיוס פופלן, אמן האמייל שגוטיה הקדיש לו את הסונטה שלעיל, היה איש בוהמה פריזאי, משורר לעת־מצוא, וממאהביה של הנסיכה מתילד, פטרונית האמנויות. ההשוואה המסורתית בין מלאכתו העדינה של האוּמן, המיניאטוריסט או הצוֹרף לבין מלאכת כתיבת הסונטה היתה פופולרית במיוחד בקרב חוגי ה“אמנות לשם אמנות” בפאריז של אמצע המאה התשע־עשרה, ובעיני משוררי הפראנס. פופלן היה התגלמות חיה של תפיסה אסתטית זו.