בֵּין הֲבָלֶיהָ שֶׁל חֲצַר הַכֶּתֶר
אַתָּה מַבּוּעַ אַהֲבָה פְּצוּעָה,
מַגִּיר אֶת דִּמְעָתְךָ הַיְּגֵעָה,
שִׁכּוֹר מִטַּעַם נְשִׁיקָה בַּסֵּתֶר
מִזֶּמֶר הַסְּפִירוֹת, מֵרֹן הָאֶתֶר
אַתָּה יוֹרֵד לְחֵקֶר הַבְּרִיאָה,
וּמִזְמוֹרְךָ – מִרְקַחַת מֻפְלָאָה
שֶׁל אֲמִתּוֹת וַחֲלוֹמוֹת אֵין־פֶּתֶר.
אִם חוּשָׁנִי אַתָּה אוֹ פִילוֹסוֹפִי
גּוּפְךָ – הַצְּלִיל, וְנַפְשְׁךָ – הַיֹּפִי;
עוֹדְךָ סוֹגֵד לָאוֹר וּבָז לַזְּמַן,
אַף אִם בְּלַהֲטָהּ שֶׁל הַמּוֹדֶרְנָה
יָדָיו הַזּוֹעֲמוֹת שֶׁל הָאָמָּן
אֶת שַׁחַם לוּחוֹתֶיךָ תְּשַׁבֵּרְנָה.
- הסונטה נכתבה במיוחד למדור זה. ↩